מחשבות על החיים
התנועה היא אם השפה
כשאני מתחילה לרוץ, בקילומטרים הראשונים, אני מתמלאת במחשבות ורעיונות, כאילו מישהו שיחרר איזה פקק. אני מרגישה עוד משהו, כאילו המחשבות
מה יש מן הצד השני? בעקבות "כנס העתידנים"
הלכנו לפסטיבל הסרטים לראות את כנס העתידנים. בחוץ ירד היורה והביא איתו את הריח שמספר לנו תמיד שהכל אפשרי שוב.
ריצת יום הולדת בליל ירח
אם הייתי מספרת לעצמי לפני שנתיים, בטח שלפני עשר שנים שמתנת יום ההולדת שלי לעצמי תהיה ריצת ליל ירח, הייתי
שאלות נפשיות בחשבון
למה זה קרה לי? למה זה לא קרה לי? מדוע התנהגתי כך? מדוע לא התנהגתי כך? מה עשיתי שזה מגיע
חתירה בלתי נלאית
כל אחד מאיתנו ממלא בשלב זה או אחר בחייו את תפקיד המעבורן. זה מהאגדה העתיקה שמעביר אנשים מגדה לגדה ואף
מי שלא רץ לא נופל
ממה שאני רואה וקוראת אצל אחרים, לכל אחד מגיע הרגע הזה שבו צריך להתמודד עם פגיעה. אצלי זה קרה בדיוק
תחל שנה ותפילתה
צילום אורי ברקת אלי, כמו שהזמן צועד במסלולו בקצב קבוע, תן לי לאהוב את השגרה הקבועה של חיי. תן לי
חינוך כמו שסיפרתי אותו לבני
"אבל אמא, גם את עושה את אותו הדבר בדיוק," אמר לי בני כשהערתי לו יום אחד על דבר מה. "אני
אויבים לאוהבים
בשורה התחתונה כל אדם אחר הוא "אויב". כל אדם אחר הוא מתחרה על המשאבים הקיימים כאן: זמן, כסף, מים, אוכל,
אמתלאי – אם אברם
אמתלאי אינו מוזכרת בכתובים כלל אלא רק מאוחר יותר בתורה שבעל פה מוזכר שמה. היא אשתו של תרח. תרח ואמתלאי
הצללפוני – אם שמשון
תֹּאמֶר לְאִישָׁהּ לֵאמֹר, אִישׁ הָאֱלֹהִים בָּא אֵלַי, וּמַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים נוֹרָא מְאֹד; וַתֵּלֶד הָאִשָּׁה בֵּן, וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ שִׁמְשׁוֹן מלאך