מחשבות על החיים

נולד או לא?
אחד מספרי החיים הראשונים שעשיתי לפני למעלה מעשר שנים, היה על איש נחמד מראש פינה. נפגשנו מספר פעמים לשיחות ארוכות,

חופשה משפחתית
השבוע חזרתי לנתניה. כשהייתי קטנה, היתה המשפחה נוסעת מדי פעם למה שנקרא "נופש מבושל". התהליך היה כזה: המשפחה היתה מקבלת

על פני הבריאה כולה/רות ל. אוזקי
"הכול מתחיל בכדור הארץ. וכי יתכן אחרת? דמיינו את כוכב הלכת כאפרסק שגלעינו הוא הליבה, בשרו המעטפת, ועורו הפלומתי הוא

כי סערת עלי – אגם הצללים מאת רוני גלבפיש
אני עפה! הצעקה היתה חזקה כל כך שיערה זינקה מכיסאה. המורה צופית עמדה בגבה אליהם והכתיבה, התלמידים רכנו מעל

פותחת ספרים לפתיחת השבוע – הביתה/אסף ענברי
"כשרוסיה הפכה לברית המועצות אכלו תושבי אודסה את החלבה שייצר אביו של לוניה. הצבא האדום טיהר את העיר מהיסודות הרקובים

בראשית היתה ריבה
מחשבות על החיים לסוף השבוע את הקטע הבא כתבתי לפני 14 שנה, הבכור שלי שעליו מסופר היה אז בן 13!

ויתור יוצר חיים
לפי המסורת היהודית ביום השישי של הבריאה ב א' בתשרי, בראש השנה, נברא האדם. האדם נברא שלם. לעצמו. בדמותו ובצלמו

איזה מין אני?
אז מי אני? לולב? אתרוג? ערבה? הדס? כולנו חושבים שבעצם אנחנו אתרוגים, שיש לנו גם טעם וגם ריח, גם למדנים

"בילי בלום אוהבת ככה" (אהוד אשרי)
"זאת הפעם השלישית שאני מזמין אותה, ושוב נשבעתי לעצמי שזהו זה, עד כאן. ככה אי אפשר להמשיך. בנאדם לא יכול

מחווה ללילית
בואו נזכור את לילית האישה שנשכחה, (ושימו לב שכדי להיזכר, יש לעשות שימוש בז.כ.ר). מיהי לילית? האם היתה קיימת? אם