מחשבות על החיים

הם התגודדו בחושך זמן רב לפני שהרכבת הגיעה אל התחנה הקטנה. היו שם בעיקר נשים: אמהות צעירות שאימצו אל גופן

יכול אני לראות שהשעה היא שמונה ושלושים בבוקר, גם בלי שאסיר את ידי מידיתו השמאלית של כידון האופנוע. הרוח היא

עם שקיעה, כשהובילו אותו אל הכיסא, התחיל נייל צ'זם להבין את משמעות השם של עיירת הולדתו, סטיי מור (הישאר עוד).

בימים קדומים, קדומים, בזמן שבני אדם עדין דברו בלשונות אחרות לגמרי, כבר היו בארצות החמות ערים גדולות לתפארת. שם התנוססו

זמן רב דמיינתי לי שהוא חצה את הגשר, שכן הגשר הוא השער אל המקום, ולמען האמת גם המפתח אליו, אבל

סגן לופטינג הוא שדיבר רוב הזמן. "שמע נא, מרנהם. כרגע הגעת אז אין כל סיבה שתדע מה המצב. לא הגרמנים

וכך זה מתחיל: "שרלוטה עמדה על חול השחור. קצף הגלים הסתחרר סביב חרטומי מגפיה. עמודי לבה מאובנת ניצבו מולה כמו

מיכל בר-און התקשרה יום אחד והתעניינה בעריכת כתב יד. "תשלחי אלי" עניתי את התשובה הקבועה שלי. מי שהתנסה יודע שאני

דווקא על סף מותם חדלים הם להיות בני תמותה, עם צאת נשמתם יהפכו לאלים, ידיעה שמימית טמירה תקיף אותם והם

יש לי קראש על סיפורי מילדות…. בטח סיפורים מפעם, אולי אני מקווה שזה יהיה הסיפור שלי. וכך, במסע הרכישות האחרון

זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם. לילית נבראה במקביל לאדם הראשון מהאדמה והיתה לאישה הראשונה. אך היא לא רצתה לקבל את עליונותו

וככה זה התחיל – ישבתי בחדר האוכל של קיבוץ ילדותי.פנינה נעצרה, מגש האוכל שלה בידיה : "יש לך זמן בשבילי?"