ספר שירי השלישי, בָּתֵּי־אֵם, פורש וחושף את שורשי השייכות שלי כבת קיבוץ משמר העמק, כצאצאית לשושלת סבתות וכיהודיה. הספר כולל 320 שירים, פרגמנטים ועדויות. את הספר ערכה המשוררת אורית מיטל.
הספר זכה במלגת קרן חבצלת החדשה.
שמי נועה ברקת ואני עורכת ספרים, מתרגמת, משוררת, ממציאה ומוציאה לאור, יועצת ביוגרפית. מלוות דרך ביומן הויזואלי, נשואה, אמא לשלושה וסבתא לשניים.
אני מתמקדת בעריכת ספרי-עיון וחוכמה הנושאים מסר ותורמים לאנושות. בדרך כלל אלו הם ספרים שנכתבים על ידי נשים ומביאים לעולם ידע חיוני, שמבטא את הקשר שלנו לאמא אדמה, לרשת החיים, אחד לשני ואחת לשנייה. ידע שמשקף את השלמות שבקיום וחותר לאפשר לנו לחיות בהרמוניה, אחווה, שיתוף פעולה, שמחה, שפע ושלום.
התפקיד והשליחות שלי להעניק מקום וקול לאלו שיכולים ומוכנות להראות את הדרך החדשה. ולכן הקמתי את בית ההוצאה לאור אדמה – לחוכמה נשית מתחדשת.
ספרים שערכתי
לבלוג
בחלומות – הצעה 5 לכתיבה
האם את זוכרת את החלומות שלך? מה את עושה עם החלומות שאת זוכרת? האם את כותבת את החלומות שלך? הנה הצעה: אם את לא זוכרת את החלומות שלך, נסי באחד
תּֽוֹלְדֹ֥ת – הצעה 4 לכתיבה
בשנות הארבעים שלי הייתי יועצת ביוגרפית, במשך כ-12 שנה חקרתי ביחד עם המיועצים את קורות החיים שלהם, כדי לגלות את החוכמה הצפונה במה שנתפס בתקופתנו כמקרי לחלוטין או כבחירה מודעת.
שְׁנֵ֖י חַיֵּ֥י – הצעה 3 לכתיבה
יש אירועים משני חיים. אירועים שמחלקים את החיים ללפני ואחרי. אלו יכולים להיות אירועים קטנים או גדולים, כאלו שנוגעים בחיים ובמוות. את יודעת מה האירוע שמבקש התייחסות. אולי היינו צריכות
וַתִּשָּׂא עֵינֶיהָ וְתִרְאֶה וְהִנֵּה – הצעה 2 לכתיבה
הבשורה מגיעה אלינו מבחוץ, דופקת או נוקשת או מתקשרת או שאנחנו רואות אותה מתקרבת. היא בשורה רעה או טובה, היא העתיד שמבשר על הגעתו.שרה אמנו, אם השבט, היא אלת הבשורות
לְכִי לָךְ – הצעה 1 לכתיבה
אני דור ראשון בארץ הזו. בעלי דור שני, הנכדים שלי, הם דור שלישי-רביעי, תלוי מאיזה צד. אנשים ספורים שאני מכירה נולדו וחיים באותה ארץ ואולי אפילו באותו יישוב כמו הוריהם
עונה לאב
מולד הירח של חודש אב (שאני קוראת לו אם) יחול ב-19.7 ביום שלישי בערב. זמן מתאים לחשוב ולכתוב על אחווה. היום גם ה-14.7, 234 שנה מסיסמה שהלהיטה את המהפכה הצרפתית.בחודש
ספר שירה 1: שומרת לילה
כבר לא גרה כאן
דַּבְּרִי אֵלַי, וֵיז כָּל יְכוֹלָה,
תַּגִּידִי לִי לְהַמְשִׁיךְ יָשָׁר, לְהִצָּמֵד לַנָּתִיב,
תַּזְהִירִי אוֹתִי מִמִּפְגָּע בְּהֶמְשֵׁךְ הַדֶּרֶךְ
אַל תִּכְבִּי בְּאֶמְצַע כְּבִישׁ שֵׁשׁ
אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ.
תִּשָּׁאֲרִי אִתִּי שָׁעָה וְאַרְבַּע דַּקּוֹת
בְּבַקָּשָׁה תְּאַשְּׁרִי שֶׁפָּנִיתִי נָכוֹן, שַׁבְּחִי אוֹתִי שֶׁאֲנִי מַתְמִידָה.
תַּגִּידִי לִי לָצֵאת בִּכְבִישׁ שִׁבְעִים וְאַחַר כָּךְ תִּסְפְּרִי שָׁלֹשׁ יְצִיאוֹת
תַּזְכִּירִי לִי לִנְשֹׁם עָמֹק, לְהֵרָגַע.
בִּמְיֻחָד בַּדֶּרֶךְ הַזּוֹ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אַחַד עָשָׂר בָּמְפֶּרִים
וְגֶשֶׁר מֵעַל הַנַּחַל
אַל תִּשְׁאֲלִי אִם הַיַּעַד הוּא הַבַּיִת.
ספר שירה 2: הביתה
