מחשבות על החיים
סופי שול והוורד הלבן
סופי שול והוורד הלבן אנט דומבאך וג'אד ניובורן הספר מציג את ספורה האמיתי של קבוצת סטודנטים שכנו את עצמם בשם
ויהי אור, הוא אמר
חג האור, בלב החושך של החורף, הוא סימן שאלה שהעמידו הדורות לפנינו. כן, אני מכירה את כל ההסברים. את אלו
להביא את העידן החדש עד הבית
העידן החדש מבטיח את השמיים ואת הארץ. האנושות תשתנה, יקרו דברים טובים, הכל יהיה מלא אהבה וחמלה, שלום והבנה. בשביל
לחלום את החיים
נכתב מזמן מזמן אבל עדיין תקף: אני מאמינה בחלומות. אני יודעת שזה נשמע פתטי, ושהחיים מאד רציניים וקשים, אבל יש
התנועה היא אם השפה
כשאני מתחילה לרוץ, בקילומטרים הראשונים, אני מתמלאת במחשבות ורעיונות, כאילו מישהו שיחרר איזה פקק. אני מרגישה עוד משהו, כאילו המחשבות
מה יש מן הצד השני? בעקבות "כנס העתידנים"
הלכנו לפסטיבל הסרטים לראות את כנס העתידנים. בחוץ ירד היורה והביא איתו את הריח שמספר לנו תמיד שהכל אפשרי שוב.
ריצת יום הולדת בליל ירח
אם הייתי מספרת לעצמי לפני שנתיים, בטח שלפני עשר שנים שמתנת יום ההולדת שלי לעצמי תהיה ריצת ליל ירח, הייתי
שאלות נפשיות בחשבון
למה זה קרה לי? למה זה לא קרה לי? מדוע התנהגתי כך? מדוע לא התנהגתי כך? מה עשיתי שזה מגיע
חתירה בלתי נלאית
כל אחד מאיתנו ממלא בשלב זה או אחר בחייו את תפקיד המעבורן. זה מהאגדה העתיקה שמעביר אנשים מגדה לגדה ואף
מי שלא רץ לא נופל
ממה שאני רואה וקוראת אצל אחרים, לכל אחד מגיע הרגע הזה שבו צריך להתמודד עם פגיעה. אצלי זה קרה בדיוק