כבר שנים שאני שמה לב לסינדרום מוזר המתרחש סביב יום ההולדת שלי ושל אנשים אחרים. הסימפטומים הראשונים מתחילים כשבוע לפני
השפה העברית מכילה בתוכה חוכמה יוצרת, שמבטאת לא פעם, דרך המלים, את מהותן. בחרתי להביא כמה דוגמאות אהובות עלי במיוחד:
רגע ההחלטה לוחמת האור נבחנת ברגע ההחלטה. מהו רגע ההחלטה? שבריר רגע, פיסת זמן. סדק בזמן. לא יהיה
רשעה דַּרְכִּי אֶל הָרְשָׁעִים, אֲנִי לֹא שְׁתוּלָה וְלָכֵן אָקוּם בַּמִּשְׁפָּט וְאוֹדֶה: אֲשֵׁמָה אֲשֵׁמָה אֲשֵׁמָה עָשִׂיתִי, טָעִיתִי, לֹא יָדַעְתִּי, לֹא רָאִיתִי,
אלפי ספרים יישמרו […] הם יגיעו לידיים של הצודקים והמאמינים […] הבשורה ועץ החיים, הפרגמטריה וספר המיסטריות, ספר הענקים והשליחים,
החיה האהובה עלי היתה תמיד צב. שנים חשבתי שזה בגלל שיש לנו את אותו הקצב, אבל בשנים האחרונות קלטתי שזה
מיתוס הבריאה מתורגם מתוך ספרה של כריסטין גרובי מני&רודולף שטיינר מניאכיזם, אנתרופוסופיה ופגישתן בעתיד. במהלך מאות שנים, הידע של מני
מוטי הגיע אלי בוקר אחד לפני שנתיים בדיוק. הוא לבש לבן, חלץ את סנדליו בכניסה לחדר העבודה שלי בהרדוף והושיט
הנרייטה סאלד נולדה ביום הכי קצר של השנה בשנת 1860 בבולטימור. הבכורה מבין שמונה בנות של בנימין וסופי שהגיעו לארצות
לוסי מוד מונטגומרי נולדה בקליפטון, בסוף נובמבר (1874) באי הנסיך אדוארד, אמה מתה משחפת כשהיתה בת כמעט שנתיים. אביה ששקע
אחד מספרי החיים הראשונים שעשיתי לפני למעלה מעשר שנים, היה על איש נחמד מראש פינה. נפגשנו מספר פעמים לשיחות ארוכות,
השבוע חזרתי לנתניה. כשהייתי קטנה, היתה המשפחה נוסעת מדי פעם למה שנקרא “נופש מבושל”. התהליך היה כזה: המשפחה היתה מקבלת
בימים אלו אני צריכה להזכיר לעצמי בוקר וערב (וגם בצהרים) את אמיתות החיים שלי. כל אדם אחראי ויוצר באופן מוחלט
כלי נגישות