מחשבות על החיים
בגוף ובנפש
חלק גדול ממה שהריצה עשתה לי בחיים לא קשור לשרירים וללב-ריאה במישור הפיזי. חלק לא פחות חשוב קשור ליכולת לצאת
לרוץ על מדרגות הכרמלית
ביום שישי הלכנו לרוץ מירוץ חברתי בחיפה, עשרה ש”ח על כל קילומטר. עצם הרעיון שאלך לבילוי מסוג זה היה כל
הזמן שבתוך הזמן
במסע האינסופי שלנו סביב השמש, כל יום דרך מקצבי הלילה והיום, כל שנה דרך מקצבי העונות. אנו עוברים מדי שנה
ויצאו ממנו מים
המים הם היסוד הנשי ביותר בטבע. המים מכילים, זורמים, חודרים עמוק, רכים, מלטפים, ממיסים. המים הם הנפש של הטבע –
שלח את עצמי
מצרים שלי – מבטים, חיוכים מסוימים, מניירות, הרגלים, דפוסי התנהגות קבועים, כאלו שמביאים לך את ההרגשה הזו של ‘הו לא
לא. באנו. ליהנות.
ההחלטה הסופית לרוץ 10 ק”מ התקבלה שבוע לפני המירוץ עצמו. בהתחלה נרשמתי ל-4.2 ק”מ, קצת צניעות, בחורה בגילי שרצה רק
מרים הנביאה
השם הוא התפקיד מרים הינה הנביאה הראשונה המוזכרת במקרא. עבורי היא דמות מפתח להבנה של תרבות, דרך רוחנית ותפיסת עולם
אח! איפה הן? הבחורות ההן? על נשות ראש פינה הנעלמות
ביום שישי האחרון, לכבוד יום האישה הבינלאומי ולכבוד יום הולדת 50 של אחת מהחבורה, יצאנו לטיול נשים בראש פינה. לקראת
מעבדות לחירות – בימים האלה ובזמן הזה
לכל אדם היתה (או תהיה, או תהיה שוב) יציאת מצרים פרטית. יציאת מצרים ראויה לשמה תמיד כוללת בתוכה עזיבת מצב
לאט זה המהר החדש
השפעת ביקרה אצלי בשבוע שעבר והשאירה אותי חלשה ולא מאמינה שאי פעם אוכל לרוץ שוב. הקשבתי להצעות של תמי ברוך,
קשת זה הרבה יותר מתקווה
הארכיטטקטורה בחבל האוזרק בארקנסו דונלד הרינגטון אחד מהמעולים שבספרים! דונלד הרינגטון מתאר את סיפור הקמתה של עיירה קטנה בארקנסו. ג’יקוב
אני מצפה לעזיבה שמחה
פרידה קאלו נולדה בבית הוריה “הבית הכחול” בעיר קטנה בסמוך למקסיקו-סיטי, ב-6 ביולי 1907 בת שלישית לגיירמו ומטילדה קלדרון (ובת