אחרי ארבעה ימים של התנדנדות בערסל, צפייה בדבורים עובדות בהאבקת חרובים, עייפות שלא תאמן ובהייה תוך תהייה איזה יום היום
ביום כיפור היינו בים. הגענו ביום שני לפני ונשארנו יום אחרי. יום חמישי. אבל באמת, בתקופה הזו – מי יכול
אוקטובר 2018, סוכות תשע"ט: פסטיבל מתחת לפנס יותר מדי אנשים נכנסים למשאית, שואלים את אותן השאלות: זה הבית שלכם? בנית
השבוע נפתח בהלוויה של יפעת מנטל. חברה אהובה, מספרת סיפורים, מלווה רוחנית, חברה ומורה לדרך. נפגשנו לפני הרבה שנים כששתינו
אחרי שבועות של התמקמות, זזנו לסיבוב סידורים: משמר העמק (יומולדת) מענית (הצבעה) ופארק הירקון (שגרירות אוסטריה, בין היתר). פארק הירקון
השבוע הצטרפתי ל"קשקשת" (קבוצת הוואטסאפ של כליל), לקבוצת הוואטסאפ של הנשים ולקבוצת וואטסאפ נוספת שנקראת החלפות אדמה כליל (אבל זה
את סוף השבוע שעבר הקדשנו לגיזום אלות. אני הייתי אחראית על הענפים הדקים במזמרה והוא על העבים, במסור. די מהר
זהו פוסט מוגן ואין לו תקציר.
השבוע אבא שלי התקשר. הוא שם לב שלא כתבתי איזה זמן. הלכתי לראות ואכן – שלושה וחצי חודשים עברו. סיוון,
סלפי קיץ עם זרועות קצרות מדי בשבועות האחרונים מגיע יום ששי, יום ההתבלגות שלי, ואין לי כוח לכתוב על מה
אחרי שנה גשומה כמו שהיתה השנה, אומרת לי דבורה, הקוצים צומחים גבוה מאד ושריפות מתפשטות מהר יותר. מתברר שלא היה
יום ראשון, צהריים. אנחנו מקבלים במייל הודעה ששנת החופש החמישית שלנו מהרדוף אושרה. יחד עם זאת, תוך חצי שנה, נצטרך
כלי נגישות