אוקטובר 2018, סוכות תשע”ט: פסטיבל מתחת לפנס

יותר מדי אנשים נכנסים למשאית, שואלים את אותן השאלות: זה הבית שלכם? בנית לבד? מי בנה לך? מותר לכם לחנות כאן? איפה המקום הכי יפה שהיית בו? איך אתם מסתדרים? כמה זה עלה? מאחורי כל שאלה בנאלית מסתתרת שאלה מהותית יותר. מה היא?

כאן אפשר לקרוא על מה שהיה

החלטה לתש”פ: לענות רק לשאלות מהותיות או מקוריות, למצוא יותר מקומות שקטים.

נובמבר 2018: סיבוב ברמת הגולן, טבילה בחמת גדר

סיבוב שמתחיל במירון, עובר בעמוקה, דן, יער אודם. שהעגורים מתחילים לנדוד בו, שהחורף הולך ומתקרב עד שהוא משיג אותנו בנטור. סיבוב שמסתיים בחמת גדר, בשעות של מים חמים.

כאן אפשר לקרוא על מה שהיה

החלטה לתש”פ: לטבול יותר במים חמים.

דצמבר  2018: ביקור בירושלים אצל הילדים, סיבוב בעוטף עזה

נרות חנוכה עם הילדים, ירידה לערי החוף: אשדוד, אשקלון, חוף זיקים. נמלטים מהטילים ומהגשם, מוצאים חניון קק”ל ידידותי עם מים ושמש, נכנסים ליער שוקדה ולא רוצים לצאת לעולם.  

כאן אפשר לקרוא על מה שהיה

החלטה לתש”פ: להתיידד עם עצים, להירגע עם עצים, להתחבא מאחורי עצים.

ינואר 2019: יורדים דרומה, מתאהבים במדבר

נפגשים עם רמי במגדלור בבארי, מגלים את אגם ירוחם, יורדים למצפה רמון לחוות בודדים של חברים, נשארים, נוסעים לראות כוכבים במחנה הנטוש, מתאהבים במדבר – אפשר לקרוא את זה בשתי צורות ושתיהן נכונות

כאן אפשר לקרוא על מה שהיה

החלטה לתש”פ: להמשיך לחקור את ההתאהבות, שהיא פעולה מתמשכת של בחירה לראות את הטוב, המלהיב והחיובי.

פברואר 2019: עד הקצה

פעם שנייה בנאות סמדר, מגלים נווה מדבר חבוי, יורדים לנחל מנגן בעמק ססגון, חווים סערה מדברית, מגיעים לאילת – הקצה שממנו מתהפך המסע

כאן אפשר לקרוא על מה שהיה

החלטה לתש”פ: לצאת למסעות רוחביים, אלכסוניים וסיבוביים. להיות יותר באמצע, פחות בקצה.

מרץ 2019: חשיפה לצפון 

קפיצה לווינה, מציאת מפתחות, עליה צפונה, חיפוש אחר גז, אזור התעשייה חולון, ביקור בבועת הקסם של הילה, השתאות על הירוק והפריחה. ועמק יזרעאל וטבעון. 

כאן אפשר לקרוא על מה שהיה

החלטה לתש”פ: לראות יותר ירוק, יותר פריחה, יותר אנשים שאני אוהבת ושאוהבים אותי. לזכור שהמפתח החשוב נמצא בלב.

אפריל 2019: האצה אביבית 

קופצים ממקום למקום באזור שבין מענית למשמר העמק. עשרים דקות נסיעה וכל כך הרבה עולמות, יצירה, אנשים, משפחה, עניינים ופסטיבל שייח’ אברייק אחד. שם ייסדנו את פינת טייק א-ברייק ותכל’ס היינו בבית. וגם שבוע בדירה אמיתית.

כאן אפשר לקרוא על מה שהיה

החלטה לתש”פ: פחות פסטיבלים. יותר מנוחה. למצוא חגיגות שהן נינוחות. וגם – להמעיט בשהות בבתים עשויי בטון.

מאי 2019: האצה ממשיכה עם אירועים 

פוגשות את מרים המגדלית, שבעה בהרדוף, אזכרה לאמא, אזכרה לגיא בהרדוף, קיץ, יער עופר, מחשבות לאן ממשיכים ועל הדרך, ועל המסע פנימה, המסע האמיתי – האם אני כותבת?

כאן אפשר לקרוא על מה שהיה

החלטה לתש”פ –  לכתוב יותר. להסכים לשתף בשכבות עמוקות יותר, לתת למלים לצאת לאור.

יוני 2019: הלוך. ושוב? 

מדלגים לכנרת, חוזרים לטפל בעניינים משפחתיים, משמר העמק, עמק השלום, תל אביב ומצליחים להגיע לכליל.

נשארים.

כאן אפשר לקרוא על מה שהיה

החלטה לתש”פ: להישאר. אבל לזכור שיש לנו גלגלים.

יולי-אוגוסט 2019: בהרים הקרירים 

עולים לירושלים, מבלים את חודשי הקיץ החמים ביערות מסביב, בקרירות מצוינת, בארוחות יום ששי עם הילדים, בפגישות עריכה של ספר השירים השני שלי.

לא כתבתי כלום. חופשה. מחשבות על מה הלאה עם הבלוג. מנוחה.

החלטה לתש”פ: אורית מיטל, העורכת של ספר השירים השני שלי אומרת שהוא “ספר שכמוהו עוד לא נכתב, התבוננויות חכמות על אנשים, מקומות, על החיים, על מיניות בגיל מבוגר שעוברת דרך קווי האורך והרוחב של ישראל.” וההחלטה היא – הנה, אני כותבת את זה בקול רם – אני לקראת הדסטארט על הספר הזה כדי להוציא אותו לאור, ביחד עם צילומים של אורי ברקת, הילד. אתם עוד תשמעו על זה.

ספטמבר 2019: ובבוא אלול אלינו 

בחזרה לכליל, התמקמות, סיבוב קטן – פארק הירקון וירושלים (בשבועיים) שכלל שלוש הלוויות וחתונה.

די, תמצאו לבד, זה רק קרה

החלטה לתש”פ: לנטוע עץ זית, לטמון פקעות, להרגיש איך זה חודש במקום אחד, לעשות סיבוב קטן לים. להיות עם מי שאוהבים.

כל הציורים מתוך היומן הוויזואלי שליווה אותי לאורך השנה הזו. ציירתי כמעט כל יום, בליווי הדבקה, משפטים מספרי ילדים, מפרשת השבוע, מ“צוף דברים” של רונית בר אילן. ניסיון לתת למה שאין לו סדר ופשר, מקום וצורה.


בדרך כלל אני לא מבקשת תגובות (ותמיד מאושרת לקבל, גם אם זה פשוט “אהבתי”). אבל הפעם – אשמח לשמוע האם יעניין אותך לתמוך בהוצאת ספר השירים השני שלי לאור, ואם זה בסדר שאפנה אליך בקרוב (תחילת נובמבר) בעניין זה?

שנה טובה, מחילה מכל מי שחפרתי לו, תמיד אפשר להימחק ושתהיו בטוב.

שבת שלום

נועה ברקת”

7 תגובות
  1. אפרת לאור הגב

    ההחלטות לתש”פ כל כך נוגעות ומהדהדות אצלי. כמעט כולן כאילו נלקחו מיומני ומוסיפות עליהן דיוק. תודה.

    מעוניינת לתמוך בהדסטארט שלך, צרי איתי קשר כשאת מתחילה (:

  2. יזהר הגב

    אהבתי, אוהב את מסעכם כתבתך תנועתכם…
    מזמין עוד..
    תומך
    אתמוך בשמחה

  3. חנה ליבנה הגב

    אהבתי מאד.

  4. רונית הגב

    נועה אני קוראת אותך
    וברקע ציפורים סואנות
    ושכנה מנגנת בפסנתר.
    מה שאת כותבת, השראה. מחכה לקרוא את הספר שלך. נהדרת נהדרת שכמותך. תודה על זה שצוף דברים בא איתך, זה מרגש אותי.

    שתהיה שנה נפלאה, כמו שאת מבקשת .

  5. ריקי דבס הגב

    נועה
    החלטות מצוינות, אאמץ אחדות מהן לעצמי.
    לאחרונה חזרתי לקרוא בספר השירים הראשון שלך במקביל לקריאת “היינו העתיד” של יעל נאמן. אוהבת את דיוק הרגש בכתיבה שלך. אשמח לתמוך בספר החדש.
    שנה טובה וחתימה טובה
    ריקי

  6. חוה מזרחי הגב

    נועה אהובתי,
    אני מחכה לכתיבה שלך, והיא לוקחת אותי למימד שיש בו אהבה, צבע, ושקט גם אם נראה שאתם בתזוזה כל הזמן
    אשמח לתמוך גם בספר השני שלך
    אני זוכרת את המסיבה אצל מיכל לקראת הספר הראשון, עשיתי מאמץ מאוד גדול להגיע כי אז התחילו לי כאבי הגב, אך לא ויתרתי
    אוהבת מאוד.

  7. מירב הגב

    אוהבת את הכתיבה שלך?, אוהבת אותך, ולכבוד ייחשב לי לתמוך ביציאת הספר שלך לאור.
    מגיע לנו…..♥️

השארת תגובה