מאמרים של: נועה ברקת
עונה לסיוון
כבר 10 ימים שלבנת סיוון זורחת באורה המתגבר. החודש הפסקתי את כל פעילויותי השונות כדי להחלים משבר במפרק הירך שדורש
הרהור 9 – סבתא
בשלושת השבועות האחרונים הרגשתי כמו בסוף הריון ארוך באוגוסט. היה לי חם, גם במזגן, לא התחשק לי לכתוב כלום וחיכיתי
הרהור 13 – הנה אני
12.1.2024 השבוע קיבלתי בשורה משמחת ומרגשת. קיבלתי, כלומר הספר, מלגה מקרן חבצלת, מבית הקיבוץ הארצי. כשפניתי לקרן, אי שם בראש
סיפור יצירת הקלפים
את יפעת אלוה מנטל הכרתי לפני שנים רבות, כשהיא גרה במעלה צביה ואני ביובלים. נוצר ביננו קשר פייתי מיידי –
שלוש הצעות ליום השוויון האביבי
הצעה ראשונה: לפקוח את העיניים לקראת יום השוויון האביבי, אני מזמינה אותך לפקוח עיניים כמלות השיר: שורו, הביטו וראו! אחד
הרהור 12 – מי אני ומה שמי?
לפני עשרה ימים בערך, כתבה לי העורכת שעד אז שידרה התלהבות רבה מהספר, שהיא בערך באמצע כתב היד ושזה לא עובד.
הרהור 11 – להדביק את הפער
רק שבוע עבר מאז הרהור 10? ומה היה לנו? הפסקת אש, שחרור חטופים במנות מדודות וחלקיות ואולי חזרה לשדה הקרב. בשדה השירה
הרהור 10 – ההר המעשן
אני קופצת מעל תהום המלחמה והמצב, כדי לספר משהו על ספר השירים המתהווה. לפני שבוע, הקראתי את השיר האחרון לאורית
עונה לחשוון – על החיים ועל המוות
ראשית נובמבר, סוף הסתיו, מר חשוון. הנפש האנושית הוגה במוות ובמשמעות החיים. זה כך בכל שנה והשנה, כאן, יותר מתמיד