שני אנשים 15 מטר מרובע
ראשי נוע תנוע - בלוג מחיי במשאית-בית שני אנשים 15 מטר מרובע
1 בספטמבר 2017 3 תגובות נועה ברקת

אז איך בעצם חיים בכל כך מעט שטח? שאלה אותי חברה וביקשה שאכתוב  על הצד הפרקטי של החיים במשאית. 

בוקר. שנינו קמים (קודם הוא ואז אני) מהמיטה שמעל  חלל אכסון שבו בין היתר מצוי מיכל המים , שמספיק לשבוע בערך של מקלחות,  כלים ומי שתיה ובישול. לא מורידים מים בשירותים. אלו שירותי קומפוסט.

דלת המשאית נפתחת  טרום זריחה. שעה אהובה. המערכת הסולארית נכנסת לפעולה. בימי שמש אלו היא תגיע תוך זמן קצר לטעינה מלאה. 

אני מסדרת מיטה, כמו בילדותי בקיבוץ. פורשת מעל המצעים את כיסוי הסרוג מריבועי סבתא שהכנתי לפני כמה שנים.

אני מתחילה את הבוקר בכתיבת שלושה דפים לתרגול שריר הכתיבה.  חדר העבודה שלי הוא גם הסלון וגם המטבח – ספסל שצמוד לשולחן העבודה שלי. 

בינתיים שרון במטבח,  במרחק מטר ממני קוצץ את הסלט. כשגרנו בבית רגיל המטבח היה הטריטוריה שלו ולא נכנסתי  כשהוא בישל, כאן סימון הטריטוריה הוא בכך שהוא עובד עם הגב אלי. גב הוא גם סוג של קיר.

יוצאים לרוץ בשדה. חוזרים ואני מתרחצת ראשונה. המקלחת קטנה ואני לא אוהבת להתפשט או להתלבש כשצפוף לי. אז אני עושה את זה על המדרגה – זו שממנה עולים ויורדים למיטה והיא גם כיסא במיקום אסטרטגי.

אחרי המקלחת אנחנו אוכלים, זה מול זה על שולחן האוכל. פינוי כלים ואני, באותו המקום, פותחת לפטופ ומתחילה לעבוד. יש לנו ראוטר סלולארי שמחבר אותנו לרשת. שרון פותח את הלפטופ שלו בפינת העבודה שבכניסה לבית. שולחן אדום קטן וכיסא גינה קל שרכשנו במיוחד. אנחו במרחק מטר וחצי זה מזה ובעולמות תוכן שונים לגמרי. 

זה בדיוק המרחק שמאפשר לי להדליק מאוורר ולכוון אותו רק אלי. בצהריים כשכבר חם מאד, אנחנו סוגרים את הכל – חלונות ווילונות הצללה ומדליקים מזגן. בורגנות במלואה. 

אני לא מרגישה בצפיפות. אתמול אירחנו כאן את הבן הבכור וחברתו. הם היו עייפים ונכנסו למיטה לישון. הורדנו את הוילון שמפריד בין המיטה לשאר החדר ושכחנו שהם שם.

בערב אנחנו רואים סרט, לפעמים אנחנו מפרקים את השולחן והופכים בדקה את פינת הישיבה למרבץ. כשהחושך יורד כדאי להוריד את הרשתות. היתושים והחרקים באים אל האור.

בינתיים כל עוד אנחנו חונים – קל לנו. פעם בשבוע אנחנו ממלאים מים מברז החצר של הבית הקרוב. חשמל אנחנו עושים כמו עץ הפקאן – ישירות מהשמש. 

על שירותי הקומפוסט – אני עוד לא בשלה לכתוב.

אבל בעצם, אמרה החברה, במקום שתהיו בדרכים ותהנו מהתנועה, אתם מקורקעים וגם צפוף לכם. 

נכון, הייתי מעדיפה להיות בדרכים, לפחות בפנטזיה, אבל אני גרה כבר כמעט חודש בלי לשלם מים, חשמל, ארנונה ושכר דירה, קרוב לטבע ועם אהוב לבי. יש לנו אוטו ואפשר לנסוע מפה לשם. וכשהמסע יתחיל כבר נהיה מתורגלים…

שבת שלום!

 

בשבוע הבא עולה לירושלים לכמה ימים, וביום שלישי בערב מעבירה ערב גיל חמישים לפי התפיסה של היעוץ הביוגרפי קראנו לו אוטוטו זקנות השבט וכל הפרטים בפייסבוק
המיטה שלנו גבוהה, מעל מיכל המים. ככה שאנחנו יכולים בהחלט לחוש את הפסוק: כעץ, שתול על-פלגי-מים: אולי אפילו הפקאן הסמוך סבור שאנחנו בני בריתו
פינת עבודה מספר אחת, בהתחלה חשבתי שהיא תהיה שלי, אבל עד מהרה הסתבר שאני מעדיפה את הספסל האחורי
פית המטבח הולכת איתנו כבר תקופה ארוכה והיא אחותה של פית השירותים. פיות הצמר הענוגות הללו מסתובבות ברוח לכל הכיוונים וממלאות את החלל בקסמים ולחשים. לפית המטבח הזו יש סינר וכף והיא מרוצה מאד מהרוח
איכשהו יוצא לנו לארח בסלון שהוא גם חדר העבודה וגם חדר האוכל וגם חדר העבודה - יותר אנשים ממה שאריחנו בבתים הגדולים. אולי זה כי אנחנו "בחוץ" ואולי בגלל שהדלת פתוחה רוב הזמן ואולי כי להתארח במשאית זה כמו אוהל בדואי כזה...
הרשמה לדיווחי תנועה

מי אני?

נועה ברקת, יועצת ביוגרפית, עורכת ספרים ומשוררת, נשואה ואמא לשלושה גדולים.

into the woods

into the woods

בדיוק ב-12 בצהריים סיימנו לארגן את הביתה לתזוזה, עשינו סיבוב או שניים כדי לוודא שזכרנו  לסגור ולהדק את הכול. הביתה

שבוע הסלביות שלי

שבוע הסלביות שלי

השבוע נפתח בכתבה ההיא ב"ישראל היום". כן, אני יודעת, לא העיתון הנפוץ ביותר בקרב קוראי, אבל היחצ"ן אמר שיש עוד

משוררת מתגלגלת

משוררת מתגלגלת

החדשות המסעירות בעולמנו הן שכתבו עלינו בעיתון. הכותרת היא – הזוג שעזב הכול. והפתיח גורס כי  "כבר 3 שנים הם

גל שני?

גל שני?

ביום ראשון התנענו את המשאית ונסענו לים. המשאית עמדה שלושה חודשים תמימים במקומה וכבר הרגשנו אותה רוקעת בגלגלים ממש. מדי

לשחק עם חלומות

לשחק עם חלומות

גברת קורונה עצרה את הנדודים וגברת קרמה החזירה אותי  לבית בהרדוף. הקורונה עצרה את העולם, האטה את הקצב ולראשונה בחיי

מתבלבלת מתגלגלת

מתבלבלת מתגלגלת

איזו מילה מדוייקת זו מתבלבלת, ממש אחות צמודה למתגלגלת (שלא לדבר על זו שבאה אחריה). אני מתגלגלת מבולבלת. יומיים במשאית,

בחזרה הביתה?

בחזרה הביתה?

בשבוע שעבר חזרנו לבית הקבע שלנו, בהרדוף. אנחנו לא מוותרים על חיי הנדודים לגמרי, המשאית תחזור בקרוב לכליל ותשמש לנו

העגלה המלאה

העגלה המלאה

ביום רביעי בבוקר תוקן מכל הגז שלנו. כלומר, המצוף התקוע, שסימן שהמכל מלא – שוחרר בעזרתו של דודי ממוסך עידן

תשע מחשבות על גשם

תשע מחשבות על גשם

1גשם מתפתח. אפשר לחזות את בואו. העננים מתקרבים, נהיה חשוך והרבה פעמים מקדימה רוח פרועה את הגשם עצמו. רעמים וברקים

שירה במדבר

שירה במדבר

את רוב השבוע, עד אתמול בילינו בחניון יעקב הררי שליד נחל הבשור.  לאורך כל השבוע ראינו רק שלושה אנשים, שניים

רבובה ליד גבולות

רבובה ליד גבולות

את רוב השבוע עשינו באגם ירוחם. בדיוק בפי שעשינו בשנה שעברה. אותו האוטובוס לקח אותי מירושלים ועד לכניסה לפארק, אותו

אגם ירוחם בפעם השנייה

ביום חמישי בבוקר, התניעה המשאית-בית וירדה לניצנה. בלעדי. אני נסעתי למפגש השלישי של היומן הויזואלי בבנימינה, ציירתי את בועת היצירה

שאלות של אור וחושך

שאלות של אור וחושך

שעות האור הולכות ומתקצרות. כבר בארבע וחצי השמש – שגם ככה היא במסלול נמוך ומקוצר – נעלמת מן העין. אני

נוע תנוע
« הקודם
הבא »
3 תגובות
  1. רוחמה וייס 1 בספטמבר 2017 בשעה 14:10 הגב

    נועה יקרה

    הסיפורים נפלאים, מרגשים, מעוררים סקרנות ורצון להיות חלק. תודה

  2. גל 2 בספטמבר 2017 בשעה 16:10 הגב

    שלום רב,

    הסיפור והמסע ממש מרתקים. אני מחפש בעצמי פיתרון דיור דומה.
    לכן אשמח אם תוכלי לחזור אליי באי מייל ולספר לי קצת על איך מתארגנים על דבר כזה.

    גל

  3. סיגל 19 במרץ 2019 בשעה 1:33 הגב

    הי, תוכלי בבקשה להתקשר אלי בקשר לליוי כתיבה אוטוביאוגרפית
    0504081159

השארת תגובה

ביטול

יורדת מהעננים
אדמה בית הוצאה לאור לחוכמה נשית מתחדשת אמטיפוס אפריל ביוגרפיה ביוגרפיות מוארות גבריות גילאי מפתח הורות המריימיות הריון ולידה התפתחות אישית זוגיות חגים ומועדים חינוך חיפוש רוחני יהדות יעוץ ביוגרפי כישוף מאי מוות ומיתה מחשבות על החיים מיומנה של העורכת מיניות מפת חיים נובמבר נוע תנוע נשיות סיפורה ספרי אומן ספרי הריון ולידה ספרי זיכרון ספרי חיים ספרי ילדים ספרים ספרים אנתרופוסופיים ספרים על הריון ולידה ספרים שערכתי ספרי פרוזה סרטן סתיו פותחת ספרים פרוזה שירה
יוצא מהמגירה
  • למות חכם
  • חוה
  • ומן השלושה בא האחד כרביעי. מרים היהודייה – המאה השלישית לספירה
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס