מתי מגיעים הביתה?
ראשי מחשבות על החיים מתי מגיעים הביתה?
16 באוגוסט 2017 11:29 תגובה אחת נועה ברקת

אוקיי. שבוע עבר. כל יום יותר פונקציות עוברות למשאית. מתגבשת שגרה. קצת מוזר שאי אפשר להתניע ולנסוע, ואני מבינה שהסיבה שאני רוצה לנסוע היא לא כי לא כיף לי, אלא בגלל שאני רוצה הביתה.

נעים לי כאן, באמת, ואני יכולה לדמיין יום שלם במשאית – מה שיקרה בקרוב, כשאחותי ומשפחתה יחזרו לביתם. ואני יכולה להתגבר על יצר הנדודים שלי עד שיגיע הרישיון. ולהסתפק בנסיעות לכאן ולשם. זה רק – שאני מזהה שאני מתגעגעת הביתה.

למה בדיוק? לא ברור. זו מין תחושה עמומה כזו של חוסר נחת. מתעוררת בעיקר אחרי הצהריים משום מה. אני נזכרת שגם בבית היה לי את אותה תחושה בדיוק. שאולי בכלל זה קשור לשעה ארבע שבה היינו הולכים להורים. אולי זה בכלל קשור לכמיהה עמוקה יותר להרגיש בבית.

מה שמעלה את השאלה – מה גורם להרגיש בבית? ובאיזה מקום בבית מרגישים באמת בבית? ומתי? ולכמה זמן?

אם בא לך לשתף אותי בתשובות שלך, אני אשמח. כי האמת שאין לי מושג. אני חוקרת את זה בעצמי בטריטוריה הלא מוכרת שאליה נכנסתי. ואני סקרנית – מה זה בית בשבילך?

אפשר לשלוח תשובות למייל שלי

noabarekett@gmail,com

בינתיים הבית בשבילי הוא הרגע שבו המאוורר מגיע בסיבוב שלו אל הפנים שלי ואני נושמת עמוק ומרגישה שהכל בסדר, שאני כאן. גם אני רוצה להיות שם. 

 

אני אומרת: אולי הבית איננו, אולי הוא טמון בכיס מעילי. לקריאת שיר המלא שלי לחצו על כיס המעיל
אולי מאוורר הוא בית בשבילי
הרשמה לדיווחי תנועה

מי אני?

נועה ברקת, יועצת ביוגרפית, עורכת ספרים ומשוררת, נשואה ואמא לשלושה גדולים.

into the woods

into the woods

בדיוק ב-12 בצהריים סיימנו לארגן את הביתה לתזוזה, עשינו סיבוב או שניים כדי לוודא שזכרנו  לסגור ולהדק את הכול. הביתה

שבוע הסלביות שלי

שבוע הסלביות שלי

השבוע נפתח בכתבה ההיא ב"ישראל היום". כן, אני יודעת, לא העיתון הנפוץ ביותר בקרב קוראי, אבל היחצ"ן אמר שיש עוד

משוררת מתגלגלת

משוררת מתגלגלת

החדשות המסעירות בעולמנו הן שכתבו עלינו בעיתון. הכותרת היא – הזוג שעזב הכול. והפתיח גורס כי  "כבר 3 שנים הם

גל שני?

גל שני?

ביום ראשון התנענו את המשאית ונסענו לים. המשאית עמדה שלושה חודשים תמימים במקומה וכבר הרגשנו אותה רוקעת בגלגלים ממש. מדי

לשחק עם חלומות

לשחק עם חלומות

גברת קורונה עצרה את הנדודים וגברת קרמה החזירה אותי  לבית בהרדוף. הקורונה עצרה את העולם, האטה את הקצב ולראשונה בחיי

מתבלבלת מתגלגלת

מתבלבלת מתגלגלת

איזו מילה מדוייקת זו מתבלבלת, ממש אחות צמודה למתגלגלת (שלא לדבר על זו שבאה אחריה). אני מתגלגלת מבולבלת. יומיים במשאית,

בחזרה הביתה?

בחזרה הביתה?

בשבוע שעבר חזרנו לבית הקבע שלנו, בהרדוף. אנחנו לא מוותרים על חיי הנדודים לגמרי, המשאית תחזור בקרוב לכליל ותשמש לנו

העגלה המלאה

העגלה המלאה

ביום רביעי בבוקר תוקן מכל הגז שלנו. כלומר, המצוף התקוע, שסימן שהמכל מלא – שוחרר בעזרתו של דודי ממוסך עידן

תשע מחשבות על גשם

תשע מחשבות על גשם

1גשם מתפתח. אפשר לחזות את בואו. העננים מתקרבים, נהיה חשוך והרבה פעמים מקדימה רוח פרועה את הגשם עצמו. רעמים וברקים

שירה במדבר

שירה במדבר

את רוב השבוע, עד אתמול בילינו בחניון יעקב הררי שליד נחל הבשור.  לאורך כל השבוע ראינו רק שלושה אנשים, שניים

רבובה ליד גבולות

רבובה ליד גבולות

את רוב השבוע עשינו באגם ירוחם. בדיוק בפי שעשינו בשנה שעברה. אותו האוטובוס לקח אותי מירושלים ועד לכניסה לפארק, אותו

אגם ירוחם בפעם השנייה

ביום חמישי בבוקר, התניעה המשאית-בית וירדה לניצנה. בלעדי. אני נסעתי למפגש השלישי של היומן הויזואלי בבנימינה, ציירתי את בועת היצירה

שאלות של אור וחושך

שאלות של אור וחושך

שעות האור הולכות ומתקצרות. כבר בארבע וחצי השמש – שגם ככה היא במסלול נמוך ומקוצר – נעלמת מן העין. אני

תגובה אחת
  1. רונית 16 באוגוסט 2017 בשעה 20:01 הגב

    שעת אחר הצהריים כשעת האי נחת המחפשת הביתה.
    אני נזכרת באבא שלי בשלהי הדמנציה, זו היתה השעה שהוא היה מסתובב בבית בחוסר נחת גדול, תיקו על כתפו והוא מוכן לזוז הביתה. לאיזה ביתה שהוא.

    זה עניין קדמוני, חייתי, כמו הציפורים שמתכנסות בבת אחת להצטנף בעלוותו של עץ לעת ערב.

השארת תגובה

ביטול

יורדת מהעננים
אדמה בית הוצאה לאור לחוכמה נשית מתחדשת אמטיפוס אפריל ביוגרפיה ביוגרפיות מוארות גבריות גילאי מפתח הורות המריימיות הריון ולידה התפתחות אישית זוגיות חגים ומועדים חינוך חיפוש רוחני יהדות יעוץ ביוגרפי כישוף מאי מוות ומיתה מחשבות על החיים מיומנה של העורכת מיניות מפת חיים נובמבר נוע תנוע נשיות סיפורה ספרי אומן ספרי הריון ולידה ספרי זיכרון ספרי חיים ספרי ילדים ספרים ספרים אנתרופוסופיים ספרים על הריון ולידה ספרים שערכתי ספרי פרוזה סרטן סתיו פותחת ספרים פרוזה שירה
יוצא מהמגירה
  • חוה
  • ומן השלושה בא האחד כרביעי. מרים היהודייה – המאה השלישית לספירה
  • מרים החשמונאית
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס