נוע תנוע – בלוג מחיי במשאית-בית

ובבוא אלול
השבוע אבא שלי התקשר. הוא שם לב שלא כתבתי איזה זמן. הלכתי לראות ואכן – שלושה וחצי חודשים עברו. סיוון,

הקוצים גבוהים יותר אחרי הגשם
אחרי שנה גשומה כמו שהיתה השנה, אומרת לי דבורה, הקוצים צומחים גבוה מאד ושריפות מתפשטות מהר יותר. מתברר שלא היה

7 רגעים מהשבוע שעבר
יום ראשון, צהריים. אנחנו מקבלים במייל הודעה ששנת החופש החמישית שלנו מהרדוף אושרה. יחד עם זאת, תוך חצי שנה, נצטרך

31 במאי – 31 מחשבות
לא כתבתי בשבוע שעבר. הלכתי למקום עמוק, שגם אם היו לי מלים לתאר אותו, לא הייתי עושה זאת. מישהי אמרה

מרים המגדלית, שואה, אמא וסקס
זה היה שבוע של משימות: ביקור בשבעה בהרדוף, פוגשות את מרים המגדלית במגדלה שליד הכנרת, אזכרה לאמא במשמר העמק למחרת,

ירושלים הבנויה
שבוע שלם עבר עלי בין קירות. דירת ארבעה חדרים באחד הרחובות הנחשבים בבית הכרם. היה גם חתול בשם לא-לא, רכב

דרך ללא דרך
תופסת רגע בעיצומו של הפסטיבל, בין סיום פרוקט עריכה של ציטוטי אתי הילסום (נכון שאתם מכירות? ואם לא – אז

שגרה אביבית
אנחנו בימים קופצניים מאד. חרקיים. בכל בוקר אני מתעוררת במקום אחר, מציצה מהחלון ולוקח לי רגע להיזכר איפה אני –

הממלכה האבודה
השבוע חוויתי את זמזום האביב. זה דבר אחד לראות את הדבורים והחרקים השונים עושים את עבודת האהבה של הטבע בין