וכך זה מתחיל:

“שרלוטה עמדה על חול השחור. קצף הגלים הסתחרר סביב חרטומי מגפיה. עמודי לבה מאובנת ניצבו מולה כמו טרולים המבוססים במים. יסעורים התקוטטו בצוקים שמעל. תשוקתה לבטא את השמות האסורים הכריעה אותה. היא הרימה את ראשה וכיוונה את קולה אל הקו שבו מתחברים ים והשמיים.
מקס, לנה.

שרלוטה מהגרת לאיסלנד לאחר מלחמת עולם השנייה כדי לעבוד בחווה, לשכוח ולהתחיל מחדש.

הספר עוקב במבנה ובעלילה שלו אחר האגדה הנפלאה על אשת כלב הים, מציב דילמות דומות ומציע פתרון לקונפליקט הפנימי בין שני עולמות.

מצער ששם הספר המקורי שונה בצורה כל כך אגרסיבית…..

רשימת הפעלים בפסקה הראשונה מספרת את הסיפור:

לעמוד, להסתחרר, להתקוטט, לבטא, להכריע, להרים, לכוון, להתחבר

שני תארים בלבד: שחור ואסור – מוסיפים את הנדבך הרגשי בצמצום אבל בעוצמה.

הים עושה את כל השאר.

סולוויג אגרז היא פרופסורית לכתיבה ולמחקר היא ילידת איסלנד. “אשת כלב הים” הוא הרומן הראשון שלה.
את הסיפור הקצר הראשון שלי כתבה סולוויג בגיל 11 ומאז כתבה. הטריגר לרומן היה סרט איסלנדי על אישה גרמנית הנוסעת לאיסלנד לעבוד בחווה בעקבות מודעה.
כילדה, גרה סולוויג עם משפחתה בגרמניה ואביה היה דיפלומט איסלנדי. סולוויג ספגה את התרבות הגרמנית.
היא אומרת על כתיבתה: “הנטייה שלי היא לכתיבה מינימליסטית, ולכן אני לא רוצה לשים הרבה תארים. אני רוצה לקלף ולא להוסיף.”