וַתֵּ֣רֶא לֵאָ֔ה כִּ֥י עָמְדָ֖ה מִלֶּ֑דֶת וַתִּקַּח֙ אֶת־זִלְפָּ֣ה שִׁפְחָתָ֔הּ וַתִּתֵּ֥ן אֹתָ֛הּ לְיַעֲקֹ֖ב לְאִשָּֽׁה׃

זלפה הינה שפחה, דמות צל פחותה המלווה את לאה, אך גם לפי מקורות שונים מלמדת אותה ומהווה מעין כפילה שלה. משמעות שמה “זה לא פה” – קשורה למרכיב הזרות, האחרות.

כשזלפה מופיעה היא קוראת לנו להביט פנימה ולחפש אחרי דמות הצל שלנו, זו שאינה בת בית בעולם הזה, שמרגישה לא שייכת – ולהעניק לה מקום ותפקיד בחיינו.