“ויבא יפתח המצפה אל ביתו והנה בתו יצאת לקראתו בתופים ובמחלות, ורק היא יחידה אין לו ממנו בן או בת.
ויהי כראותו אותה ויקרע את בגדיו ויאמר: אהה בתי…”.
(שופטים י”א, לד-לה)

יפתח נודר כי יקריב לאלים את אשר יצא מפתח ביתו לקראתו ואכן עושה זאת לבתו. במקרא אין מצוין שמה, אך בכתבים מאוחרים יותר היא נקראת סילה.

 סילה מקבלת בהכנעה את גזר הדין, מבקשת זמן לבכות את נעוריה.

הקרבת הבת הבתולה היא מוטיב עתיק יומין. הבתולין הינו אותו כוח שמכיל בתוכו את כל מה שלא מומש והתגשם בעולם הארצי. הקרבתו לאלים מבטיחה גמול.

בכולנו יש כוח בתולין, חלומות, תקוות, שאיפות שלא מימשנו עד כה. לפעמים, כדי לגייס כוחות למשימה העומדת בפנינו, נידרש להקריב זאת. מה את נושאת בתוכך כעת שאינו ממומש, שנשאר טהור ולא מוגשם מצד אחד, אך מצד שני, אינו מקדם אותך כעת במשימתך הנוכחית? האם תוכלי להיפרד ממנו ולהקריבו? קורבן הבתולים