סופיה מגדלנה שול  נולדה ב-‏9 במאי 1921 הרביעית מחמשת ילדיהם של רוברט ומגדלנה. ילדותה הייתה חופשית מדאגות ומאושרת. עם התבגרותה, ועלית הנאצים לשלטון, היה עליה כמו שאר בנות גילה לקחת חלק בתנועת נוער נאצית לנערות. בבית שררה אווירת התנגדות לנאצים, ועד מהרה התלהבותה מהפעילות פינתה את מקומה לביקורת.

באביב 1940 סיימה את לימודיה בבית הספר התיכון, ורצתה להמשיך בלימודיה, אך נאלצה לעבוד בעבודת חובה כמטפלת בגן ילדים. סופי שנאה את העבודה ואת אווירת הלאומנות והצבאיות ששררה בכל.

"צריך אומץ להאמין רק במה שטוב ואני לא מתכוונת שצריך להאמין באשליות. אני מתכוונת שצריך לעשות רק את מה שאמיתי וטוב, ולהניח כמובן מאליו שאחרים יעשו אותו הדבר." כתבה ביומנה.

במאי 1942 כשהיא בת 21 נרשמה לאוניברסיטת מינכן כסטודנטית לביולוגיה ופילוסופיה. אחיה, הנס שלמד רפואה הכיר אותה לידידיו. חבורת ידידים זו התאפיינה באופי פוליטי המתנגד למשטר. השאלות שהועלו בחוגים אלו נגעו לשאלת ההתנהגות הראויה ליחיד החי תחת שלטון דיקטטורי ועד מהרה הם עברו מדיונים למעשים.

בין יוני 1942 לפברואר 1943 הקבוצה שקראה לעצמה "הורד הלבן" הכינה והפיצה שישה עלונים שקראו להתנגדות עממית לשלטון הדיקטטורה הנאצית, בטענה כי תבוסתה של גרמניה היא רק עניין של זמן, וכי קרוב היום בו ישלם העם הגרמני על פשעי המשטר.. חברי הוורד הלבן פעלו כתנועת התנגדות לא אלימה וקראו לסיום שלטון הרודנות הנאצי באמצעות התנגדות פעילה של העם הגרמני.

התבוסה הגרמנית בסטלינגרד, שממדיה התבררו בפברואר 1943 סיפקה את הנושא לעלון השישי של הקבוצה. שנוסח על ידי הובר. העלון קרא ל"חברי הסטודנטים" כי "יום הדין" מגיע אל "הרודן המתועב ביותר שעמנו נאלץ לסבול".

סופי והנס שול הביאו מזוודה מלאה בעלונים אל האוניברסיטה. הם פיזרו ערימות של עלונים במסדרונות הריקים, במטרה שיימצאו על ידי הסטודנטים כאשר אלו יצאו מכיתות הלימוד. סופי פיזרה את העלונים באוויר ונצפתה על ידי משגיח הזעיק את המשטרה. הם נעצרו ועד מהרה נעצרו יתר חברי ההתאגדות, ורבים אחרים הקשורים עמם, והובאו לחקירה.