מה שאני כותבת

ראשית נובמבר, סוף הסתיו, מר חשוון. הנפש האנושית הוגה במוות ובמשמעות החיים. זה כך בכל שנה והשנה, כאן, יותר מתמיד

המילה עונה לא מתארת רק תקופת זמן בשנה, אלא גם פעולה של מענה. כל עונה היא ארכיטיפ של תשובה לשאלה

תְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי, לָבוֹא בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ פירוש השם ושתי הינו המהודרת. ושתי המלכה היא יפת מראה מאד, אך כשהמלך אחשרוש

וַתֹּאמֶר דְּלִילָה, אֶל-שִׁמְשׁוֹן, הַגִּידָה-נָּא לִי, בַּמֶּה כֹּחֲךָ גָדוֹל; דלילה משתמשת בכוחו של האחר ופוגעת בו. דלילה – מלשון דילול, המפגש

עוּרִי עוּרִי דְּבוֹרָה עוּרִי עוּרִי דַּבְּרִי שִׁיר דבורה, נביאה ואם בישראל, היא דמות האישה הלוחמת, הקמה להגנת צאצאיה, עמה והערכים

הֲלוֹא-זֹאת בַּת-שֶׁבַע בַּת-אֱלִיעָם–אֵשֶׁת, אוּרִיָּה הַחִתִּי בת שבע מייצגת את הכוח המפתה שבאישה. אותו כוח שמושך גבר לאישה, בכל מחיר, גם

וַתֵּלֶד עָדָה, אֶת-יָבָל:  הוּא הָיָה–אֲבִי יֹשֵׁב אֹהֶל וּמִקְנֶה.  פירוש השם עדה הוא מלשון עדי. עדה היא אשתו הראשונה של למך

וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ, מֵאַחֲרָיו; וַתְּהִי, נְצִיב מֶלַח.  אשת לוט מביטה לאחוריה בעת השמדת סדום ועמורה. היא קופאת אל מול הטראומה ואינה

וַתְּהִי אֶסְתֵּר נֹשֵׂאת חֵן, בְּעֵינֵי כָּל-רֹאֶיהָ  מַה-שְּׁאֵלָתֵךְ אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה, וְתִנָּתֵן לָךְ; וּמַה-בַּקָּשָׁתֵךְ עַד-חֲצִי הַמַּלְכוּת, וְתֵעָשׂ.  אסתר היפה היא סמל לשליחות