מה שאני כותבת

הרהור 12 – מי אני ומה שמי?
לפני עשרה ימים בערך, כתבה לי העורכת שעד אז שידרה התלהבות רבה מהספר, שהיא בערך באמצע כתב היד ושזה לא עובד.

הרהור 10 – ההר המעשן
אני קופצת מעל תהום המלחמה והמצב, כדי לספר משהו על ספר השירים המתהווה. לפני שבוע, הקראתי את השיר האחרון לאורית

עונה לחשוון – על החיים ועל המוות
ראשית נובמבר, סוף הסתיו, מר חשוון. הנפש האנושית הוגה במוות ובמשמעות החיים. זה כך בכל שנה והשנה, כאן, יותר מתמיד

מרים החשמונאית
מרים, נולדה לשושלת החשמונאים שמתתיהו הכהן ייסד מאה שנה לפני כן והיא היתה המלכה החשמונאית האחרונה. היא נולדה בשנת 53

וַשְׁתִּי֙
תְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי, לָבוֹא בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ פירוש השם ושתי הינו המהודרת. ושתי המלכה היא יפת מראה מאד, אך כשהמלך אחשרוש

בַּת־שֶׁ֣בַע
הֲלוֹא-זֹאת בַּת-שֶׁבַע בַּת-אֱלִיעָם–אֵשֶׁת, אוּרִיָּה הַחִתִּי בת שבע מייצגת את הכוח המפתה שבאישה. אותו כוח שמושך גבר לאישה, בכל מחיר, גם

עידית – אשת לוט
וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ, מֵאַחֲרָיו; וַתְּהִי, נְצִיב מֶלַח. אשת לוט מביטה לאחוריה בעת השמדת סדום ועמורה. היא קופאת אל מול הטראומה ואינה