דפוסי לידה אופייניים

הלידה שלנו היא מעבר סף. היא חלק מהביוגרפיה שלנו ומספרת סיפור משמעותי על האופן שבו אנו יוצאים/נכנסים לעולם.

דפוס הלידה ממשיך להיות פעיל ונוכח בחיינו, גם אנו איננו יודעים על הלידה שלנו דבר.

אנו יכולים לזהות אותו במעבר בין שינה לערות, עם ה”כניסה” המחודשת לגוף. גם יציאה מהבית או מהארץ יכולה להביא איתה הרבה מדפוס הלידה שלנו. כמה מתח נמצא? מה התגובה למתח? מהר או לאט? מורכב או פשוט? וכמובן, במעברים ושינויים בחיים – מעברי ביתים, עבודות, התחלות חדשות וכו’.

דפוסי לידה אופייניים והשפעותיהם האפשריות

אני רוצה לתאר מספר קטן דפוסי-לידה אופייניים, כמובן עם ההסתייגות שכל לידה לגופה.

 נולדתי בלידה רגילה

מה זה רגיל? נורמלי? היום רגיל להיוולד בבית חולים, אולי אפילו להיות מצולם לתוכנית טלוויזיה, אבל זה היה מאד לא רגיל לפני מאה שנה, ועד היום יש מקומות ספורים בעולם שזה מאד לא רגיל. יש לתאר את החוויה הרגילה על מאפייניה.

אם הלידה היתה רגילה במובן של קלה, מהירה יחסית ומהנה באופן כללי, יתכן שמעברים יהיו יותר זורמים, בלי הרבה דרמה ומאבקים.

מצד שני, אולי ההרגשה היא שאין בך שום דבר מיוחד, שאתה אחד מהקהל ושתחשוש להיות שונה או יוצא דופן.

 נולדה בלידת בזק

לידת בזק היא לידה המתרחשת תוך שעתיים מרגע התחלתה. היא אינטנסיבית מאד. לפעמים האם אינה מספיקה להגיע לבית החולים או לקבל עזרה אחרת.

האינטנסיבות של המעבר ממשיכה להיות נוכחת במעברים שונים. יש הרבה מתח, אולי עצבנות או תחושה של ריצה תמדת. הרבה אנרגיה שיכולה לפעמים להפוך להיפראקטיביות. יש כמיהה לאינטנסיבות ולמהירות, ואירועים בלתי שגרתיים קלים עבורם.

 מצד שני, לפעמים יש תחושה שהקצב שלי מהיר מידי עבור אנשים אחרים, שהאינטנסיביות והמתח שלי “גדולים” על הסביבה. ולפעמים תהיה תגובת נגד ותהיה איטיות או עמידה על המקום.

נולדתי בלידה ארוכה

לידות ארוכות שבהן ההתקדמות איטית והדרגתית, משאירות חותם של תהליכים ארוכים שבהם מתקדמים שלב אחרי שלב והמעבר בין השלבים ארוך וקשה. יש תחושה שכולם מחכים, שאנשים אחרים נפגעים בגלל הקצב האיטי ושיש הרבה קושי ומאבק. פעמים רבות הם “מאחרים לפרוח”.

 נולדתי פג

עקב הטכנולוגיה רבים הפגים ששורדים היטב ולכן יותר ויותר אנשים שנולדו קודם זמנם חשים שבאופן כללי הם “הקדימו את זמנם” ולכן, חווים חוסר בשלות שלהם או של הסביבה. לפעמים, במיוחד עם הפג נזקק לאינקובטור הוא זקוק להרבה עזרה במעברים אבל גם פוחד מהם. הוא עלול להרגיש בודד ופגיע ושכל העיניים נשואות אליו.

נולדתי בניתוח קיסרי

פירוש הביטוי “יוצא-דופן” הוא מי שנולד דרך הדופן, כלומר בניתוח קיסרי. ואכן, בעבר זה היה מעבר מאד מיוחד שהיה שמור לקיסרים. היום רבע מהנולדים מגיעים כך ואכן, אנו חיים בעידן שבו יוצא הדופן הוא הרגיל. מי שנולד כך עלול לסבול מהפרעות, לפחד מסכינים ומכשירים חדים, להזדקק מאד למגע ולחוש שהוא יוצא דופן וצריך למצוא דרך משלו בעולם, ובכל זאת להזדקק לעזרה.

 נולדנו תאומים

גם לידת תאומים נפוצה היום יותר בעקבות טיפולי הפרייה. הגדילה המשותפת ברחם והמעבר המשותף מכתיבים קשר מיוחד של אחווה שבו יש הרבה “אנחנו” ופחות “אני”. יחד עם זאת, תמיד יש תאום שיצא ראשון ויש את זה שאחריו. הראשון הרבה פעמים המנהיג והשני המונהג. יש את זה שצריך להוביל ואת זה שזקוק לסיוע ושיפתחו בפניו את הדרך. יחד עם זאת, למרות הצורך בשותפות וקשר התאומים גם זקוקים לחוש שיש להם מרחב משלהם.

אפשר לקרוא גם על דפוס הלידה של העם היהודי