סופיה מגדלנה שול נולדה ב-9 במאי 1921 הרביעית מחמשת ילדיהם של רוברט ומגדלנה. ילדותה הייתה חופשית מדאגות ומאושרת. עם התבגרותה, ועלית הנאצים לשלטון, היה עליה כמו שאר בנות גילה לקחת חלק בתנועת נוער נאצית לנערות. בבית שררה אווירת התנגדות לנאצים, ועד מהרה התלהבותה מהפעילות פינתה את מקומה לביקורת.
באביב 1940 סיימה את לימודיה בבית הספר התיכון, ורצתה להמשיך בלימודיה, אך נאלצה לעבוד בעבודת חובה כמטפלת בגן ילדים. סופי שנאה את העבודה ואת אווירת הלאומנות והצבאיות ששררה בכל.
“צריך אומץ להאמין רק במה שטוב ואני לא מתכוונת שצריך להאמין באשליות. אני מתכוונת שצריך לעשות רק את מה שאמיתי וטוב, ולהניח כמובן מאליו שאחרים יעשו אותו הדבר.” כתבה ביומנה.
במאי 1942 כשהיא בת 21 נרשמה לאוניברסיטת מינכן כסטודנטית לביולוגיה ופילוסופיה. אחיה, הנס שלמד רפואה הכיר אותה לידידיו. חבורת ידידים זו התאפיינה באופי פוליטי המתנגד למשטר. השאלות שהועלו בחוגים אלו נגעו לשאלת ההתנהגות הראויה ליחיד החי תחת שלטון דיקטטורי ועד מהרה הם עברו מדיונים למעשים.
בין יוני 1942 לפברואר 1943 הקבוצה שקראה לעצמה “הורד הלבן” הכינה והפיצה שישה עלונים שקראו להתנגדות עממית לשלטון הדיקטטורה הנאצית, בטענה כי תבוסתה של גרמניה היא רק עניין של זמן, וכי קרוב היום בו ישלם העם הגרמני על פשעי המשטר.. חברי הוורד הלבן פעלו כתנועת התנגדות לא אלימה וקראו לסיום שלטון הרודנות הנאצי באמצעות התנגדות פעילה של העם הגרמני.
התבוסה הגרמנית בסטלינגרד, שממדיה התבררו בפברואר 1943 סיפקה את הנושא לעלון השישי של הקבוצה. שנוסח על ידי הובר. העלון קרא ל”חברי הסטודנטים” כי “יום הדין” מגיע אל “הרודן המתועב ביותר שעמנו נאלץ לסבול”.
סופי והנס שול הביאו מזוודה מלאה בעלונים אל האוניברסיטה. הם פיזרו ערימות של עלונים במסדרונות הריקים, במטרה שיימצאו על ידי הסטודנטים כאשר אלו יצאו מכיתות הלימוד. סופי פיזרה את העלונים באוויר ונצפתה על ידי משגיח הזעיק את המשטרה. הם נעצרו ועד מהרה נעצרו יתר חברי ההתאגדות, ורבים אחרים הקשורים עמם, והובאו לחקירה.
ב-21 בפברואר 1943, אמרה שול במשפטה, כי “מישהו, אחרי הכל, היה חייב להתחיל. מה שכתבנו ואמרנו הינו דבר בו מאמינים רבים אחרים. הם פשוט אינם יכולים להביע את עצמם כשם שאנו הבענו.” היא הטיחה בפני שופטה, פרייזלר – “אתה יודע כמוני שהמלחמה אבודה. מדוע, אם כן, בפחדנותך אינך מודה בכך?”
ב-22 בפברואר נמצאו השלושה אשמים בבגידה. השלושה נערפו באמצעות הגיליוטינה עוד באותו היום.
הוריה הספיקו להיפרד ממנה. “סופי, סופי,” אמרה מגדלנה, “את לא תיכנס שוב מהדלת הזו אף פעם.”
“אוי אמא,” היא ענתה לה בעודה מחייכת, “מה משנות בכלל עוד כמה שנים?”
שול ושאר חברי הקבוצה נחשבים כיום בגרמניה כמופת להתנגדות לשלטון האימים הנאצי, וכמי שהצליחו לשמור על הומניות ואומץ אל מול השלטון הדיקטטורי, במקום בו רוב הגרמנים נכשלו. על שמם של חברי הקבוצה נקראים רחובות, כיכרות ובתי ספר.
הערת הביוגרפית: שנתה ה-21 של סופי מוקדשת לפעילות הורד הלבן, וכאשה היחידה שבחבורה היא אף מזוהה עם השם הזה. ביחד עם אחיה היא מסכנת את חייה למען מטרה נעלה ולמען “הטוב שצריך לעשות.” במקום שלידת האני של סופי בגיל 21 תתרחש, היא מוצאת להורג. אך מה שמוצא להורג בנסיבות כאלו אלא מת, אלא ממשיך לחיות במישור הרוחי ולתת אור ותקווה לאחרים.
סופי שול היתה אחת האנשים שהשפיעו על תודעתי הפוליטית המוסרית . כמי שלמד פילוסופיה ספרות קבוצת הורד הלבן שבה לקחה חלק סופי שול הייתה דמות של מופת באופן שבו יש להתנגד למשטרים הפוגעים ביודעין בזכיות הבסיסיות של האדם. חופש , חירות המחשבה והתנועה הביטוי . התנגדותם של סופי וחבריה היו מתוך תפיסת עולם הומאנית המבוססת על כך שיש להתנגד [לא באמצעים אלימים אלא תודעתיים . כדי לשנות את שטיפות המוח האופייניות למשטרים דיקטטורים. היא וחבריה שילמו את המחיר הגבוה שאדם יכול לשלם . סופי שול , מרטין לותר קינג , פרנץ פאנון , בוב דילן והסופר שלימד את כולנו מהי אנושיות , חמלה הומניות צרלס דיקנס . אלו נטעו בי את ניצני אהבת האדם , והיות האדם היצור הנעלה ביותר. כל אחד דומה לשני בכך שכולם היו ופעלו כנגד עוול ואי צדק . סופי שול בעבור כולנו תיחרט בהיסטוריה כאחת הנשים המעוררות אמפטיה על אומץ ליבה של נערה סקרנית ביקורתית ומבטיחה . כמה חבל על חיים שנגדעו בטרם עת .