לפניכם כמה רעיונות מתוך הגדה חלופית. רוב הרעיונות מתאימים למבוגרים שרוצים לחגוג חג משמעותי ומשפחתי.
כוס ראשונה – וְהָיָה הַיּוֹם הַזֶּה לָכֶם לְזִכָּרוֹן
כוס ראשונה לזיכרונות משפחתיים ולאומיים
כל אחד מהיושבים לשולחן מספר מה הזיכרון הראשון שלו וגם, אם הוא זוכר מה הזיכרון הכי עתיק שעובר במשפחה? למשל, מה הזיכרון הכי מוקדם שאמא שלי סיפרה לי על עצמה? נביא לשולחן את הזכרונות האישיים של השושלת שלנו!
אפשר לצרף לכך גם זיכרון של אירוע לאומי שחוויתי.
יַחַץ
בוצע אֶת הַמַצָה הָאֶמְצָעִית לִשְׁתַּיִם, וּמַצְפְּין אֶת הַחֵצִי הַגָדול לָאֲפִיקומָן.
כשלא צריך לתת מתנות למוצאי האפיקומן, אפשר להשתמש בטקס הזה למשחק למבוגרים.
כל אחד רושם על פתק שאלה משמעותית בשבילו. את הפתקים שמים בתוך המצות החצויות. כשנגיע לאפיקומן, נענה עליהן בדרך יצירתית.
כוס שֵׁנִי צֵא וּלְמַד
הזיכרון והלמידה קשורים אלו באלו. אנחנו זוכרים את מה שלמדנו ולומדים מחדש בכל דור ודור ובכל יום. חלק מהלמידה המשמעותית הוא להתחבר בכל פעם מחדש למה שכבר היה. ההצעה כאן היא שכל משתתף מקבל קטע מתוך ההגדה שאותו הוא יקריא על פי הסדר. אחרי כוס שנייה, כל אחד ממרקר לעצמו להדפיס ביטויים ומשפטים משמעותיים. אין צורך להסביר למה.
כוס רביעית – לאחר ברכת המזון. הלל והודייה
שִׁיר הַמַּעֲלות, בְּשוּב ה’ אֶת שִׁיבַת צִיון הָיִינוּ כְּחלְמִים. אָז יִמָּלֵא שְׂחוק פִּינוּ וּלְשׁונֵנוּ רִנָּה. אָז יאמְרוּ בַגּויִם: הִגְדִּיל ה’ לַעֲשׂות עִם אֵלֶּה. הִגְדִּיל ה’ לַעֲשׂות עִמָנוּ, הָיִינוּ שְׂמֵחִים. שׁוּבָה ה’ אֶת שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב. הַזּרְעִים בְּדִמְעָה, בְּרִנָּה יִקְצרוּ. הָלוךְ יֵלֵךְ וּבָכה נשֵׂא מֶשֶךְ הַזָּרַע, בּא יָבא בְרִנָּה נשֵׂא אֲלֻמּתָיו.
לומר תודה זו מחווה נפשית שפותחת ומעלה את מצב הרוח. זה הרגע לומר תודה על משהו שקיבלתי השנה, שקרה השנה.
אפיקומן – לעשות תשובה
עם סיום הסדר, אחרי ששרנו ואכלנו והודינו ושמחנו. הגיע הזמן לחבר תשובה לשאלה. מעבירים את פתקי השאלות בין המשתתפים וכל אחד מושך פתק (אם זה שלו הוא מחזיר ולוקח אחר). הוא קורא את השאלה בקול רם ומנסה לענות עליה בעזרת מ המשפטים הממורקרים.
איך זה עובד? תתפלאו, כמו קסם. היצירתיות האנושית יכולה לחבר תשובה מכל דבר. כך הטקסטים העתיקים מקבלים משמעות מחודשת.
רוצות לספור את העומר?
לפני כמה שנים “גיליתי” את ספירת העומר שמתחילה במוצאי הפסח ונמשכת עד שבועות. אולי זה בגלל שאני אוהבת תבניות ואולי זה בגלל שהייתי יועצת ביוגרפית ואולי בגלל שזה מספק לי תחושת שליטה כלשהי במציאות הרופפת, התבנית של שבעה שבועות שמתחילה בספירת החסד ויורדת עד לספירת המלכות מעיפה לי את המוח.
אחרי שנשטפתי בספירת העומר חסידית וקבלית ודתית, החלטתי לפני שנתיים לעשות את זה יצירתית. בדיוק סיימתי קורס מלוות דרך ביומן הוויזואלי ותוך כדי תנועה צילמתי 49 סרטונים ברוח העומר.
השנה אני מצרפת לתנועה הזו גם שאלה מכוונת ומסר – למי שרק רוצה להתכוון ולנצל את הזמן הזה לבירור פנימי בלי ליצור ביומן. ממילא היצירה היא רק תוספת מבורכת.
7 שבועות – 49 ימים – 49 שאלות, 49 שיעורים מוקלטים עם הצעה ליצירה, קבוצת פייס לשיתוף ודיונים וכל אלו ב-77 ש”ח.
היי נועה אשמח להרשם לסופרות את העומר