נועה ברקת
  • עמוד הבית
  • מי אני?
  • צרו קשר
  • 0 פריטים0₪
  • עמוד הבית
  • מי אני?
  • צרו קשר
רק רציתי לרוץ
ראשי מחשבות על החיים על מה אני חושבת כשאני רצה רק רציתי לרוץ

רק רציתי לרוץ

16 בפברואר 2013 8:22 אין תגובות נועה ברקת

בשבת בבוקר יש זמן לריצה הארוכה של השבוע. בלילה ירד גשם ונשבו רוחות, אבל כשיצאתי לרוץ השמש יצאה והיה מזג אוויר מושלם. בדרך לעדי עוד הרגשתי את הגוף מאובן ונוקשה, את הגב חורק ורוטן, אבל לאט לאט הפשיר הכל. יש לי שני אופני ריצה – ריצה הראשונה שלי, הרגילה, היא ריצה שאני “מכריחה” את הרגליים שלי. זאת ריצה מחולקת – יש את הרגליים עד המותניים שעושות דבר אחד ואת החלק העליון של הגוף שקשור לראש ש”יושב” עליהן. כשאני רצה ככה אני רצה לאט, בטח מוזר, ואני נאבקת בסך הכל לשרוד…ויש ריצה שמגיעה לפעמים אחרי הרבה זמן, לפעמים אחרי מעט זמן, לפעמים לרגעים לפעמים לזמן יותר ארוך שבה כולי רצה, אני מחוברת והריצה מגיעה מכפות הרגליים, מהמגע עם האדמה, אני מוקפצת, אני מקבלת אנרגיה מעצם הריצה עצמה. אני לא חושבת, אני רק ריצה, רק רצון, רק רץ. היום זה קרה אחרי המון זמן ורק לרגע, אבל הרגע הזה ילווה אותי כל היום ויתן לי כוח.

מחשבות על החיים
« הקודם
הבא »
השארת תגובה

ביטול

יורדת מהעננים
אמטיפוס אפריל ביוגרפיה ביוגרפיות מוארות גילאי מפתח המריימיות הריון ולידה חגים ומועדים יעוץ ביוגרפי מאי מוות ומיתה מחשבות על החיים מפת חיים משולחן העורכת נובמבר נוע תנוע סיפורה ספרי זיכרון ספרי חיים ספרים סתיו עונה לעונות פותחת ספרים פרוזה שירה
יוצא מהמגירה
  • מי את מרים?
  • בחלומות – הצעה 5 לכתיבה
  • תּֽוֹלְדֹ֥ת – הצעה 4 לכתיבה
בניית אתרים - WordPress
Design by Elementor
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס