נועה ברקת
  • עמוד הבית
  • עורכת ספרים
    • ספרי זיכרון
    • ספרי חיים
    • אנתרופוסופיים
    • ספרי-אומן
    • הריון ולידה
    • יועצת ביוגרפית
      • שאלות חיים
      • שער היעוץ הביוגרפי
      • ביוגרפיה
  • ספרים שערכתי
  • מי אני?
  • מה שאני כותבת
    • שומרת לילה
    • מחשבות על החיים
    • סיפורה
  • צרו קשר
  • 0 פריטים0₪
  • עמוד הבית
  • עורכת ספרים
    • ספרי זיכרון
    • ספרי חיים
    • אנתרופוסופיים
    • ספרי-אומן
    • הריון ולידה
    • יועצת ביוגרפית
      • שאלות חיים
      • שער היעוץ הביוגרפי
      • ביוגרפיה
  • ספרים שערכתי
  • מי אני?
  • מה שאני כותבת
    • שומרת לילה
    • מחשבות על החיים
    • סיפורה
  • צרו קשר
להתחבק בדרך לאחדות
ראשי מחשבות על החיים מיומנה של העורכת להתחבק בדרך לאחדות

להתחבק בדרך לאחדות

8 ביוני 2016 4:43 אין תגובות נועה ברקת

motiמוטי הגיע אלי בוקר אחד לפני שנתיים בדיוק. הוא לבש לבן, חלץ את סנדליו בכניסה לחדר העבודה שלי בהרדוף והושיט את זרועותיו לחיבוק ממושך. הוא לא תיאר לעצמו כמה הייתי זקוקה לחיבוק כזה באותם ימים. דיברנו על הספר שבאותו זמן היה רובו קבצי קול שרק חלקם שוקלט. הקשבתי להם ברגעים קשים וחשתי כי אור בהיר וחמים קורן מהם. עד מהרה לבש הספר צורה, ואז פשט אותה באותה קלות שבה לבש. הבנתי שמדובר בישות חמקמקה, כדרכם של מדריכים רוחניים שרוצים לאמר דברים באופן ברור, אך גם להשאיר לקורא לגלות את דרכו בעצמו. העבודה על הספר ליוותה אותי גם במעבר לירושלים, ואז רגע לפני הלידה. נעצרה. (אפשר לקרוא כאן מה אני חושבת על דפוסי ההתעברות והלידה של ספרים). מוטי לקח זמן לחשוב, לתת לחברים לקרוא, לתקן. משהו לא עבד לגמרי בספר. אולי הוא לא יוולד, חשבתי לעצמי, אולי לא דרכי. איחלתי לו בהצלחה ושחררתי בצער.

עברה עוד שנה, מוטי התקשר. כתב היד מצא את מה שהיה חסר לו, השלים עוד סיבוב ועכשיו הוא מוכן ומזומן למצוא מעצבת גרפית, כלומר את הצורה המתאימה. זה שלב מרגש, כמעט כמו למצוא את אבא ואמא מעולם הרוח ולהחליט איזה מין גוף יהיה לי. אולי תשלחי לי לראות? הצעתי בעדינות, בכל זאת אם הוא עבר שינויים, אז כדאי  מוטי מיהר, עכשיו כשכבר היה ברור שעומדת להיות לידה הוא לא רצה לעצור. התעקשתי שהגרפיקאית הנפלאה יעל רון בכל זאת תשלח לי את הספר. ראיתי והחזרתי לעוד מקצה תיקונים. קוסמטיקה קלה, אבל הכרחית.

מוטי הביא את הספר בעצמו לירושלים. עשה לו עלייה לרגל. התחבקנו בחדר העבודה הירושלמי שלי. צחקנו הרבה. הספר נראה נפלא, הוא קורן מאותו אור לבן ומרפא שנובע מהתכנים שלו. שמחתי על הסבלנות ועל הזכות לאחוז ביצירה הזו כשהיא מתגשמת בחומר. הספר מונח הרבה על שולחן העבודה שלי, קורן ומחבק אותי ואת כל בני האדם.

לעמוד הספר

שיתוף
  • Facebook
מיומנה של העורכת
« הקודם
השארת תגובה

ביטול

הרשמה לבלוג נוע תנוע

אישור ההרשמה בדרך, אולי הגיע לספאם, אז חפשי אותי גם שם

יורדת מהעננים
אדמה בית הוצאה לאור לחוכמה נשית מתחדשת אמטיפוס ביוגרפיה ביוגרפיות מוארות גבריות גילאי מפתח הורות הריון ולידה התפתחות אישית זוגיות חגים ומועדים חינוך חיפוש רוחני יהדות יעוץ ביוגרפי כישוף מוות ומיתה מחשבות על החיים מיומנה של העורכת מיניות מפת חיים נוע תנוע נשיות סיפורה ספרי אומן ספרי הריון ולידה ספרי זיכרון ספרי חיים ספרי ילדים ספרים ספרים אנתרופוסופיים ספרים על הריון ולידה ספרים שערכתי ספרי פרוזה סרטן פותחת ספרים פרוזה שירה
יוצא מהמגירה
  • ואם זה היה כמו שזה יכול להיות/לילך בנימיני קורש
  • פוסט-קורונה/גילה רונאל
  • לחישות הסבתא/מיקי כהן
הרשמה לבלוג נוע תנוע

בניית אתרים - WordPress
Design by Elementor
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס