מרגרט נולדה בניו יורק ב-14 בספטמבר 1879 לאם קתולית שהרתה 18 פעם, מתוכם נולדו בחיים 11 ילדים. מרגרט היתה הילדה השישית.
כשהיתה בת 17 לאחר שנתיים של לימודים בקולג’, חזרה לבקשת אביה לסעוד את אמה שחלתה בשחפת. היא עשתה זאת עד שאמה נפטרה. היא נדבקה ממנה בשחפת, אך החלימה.
כשהיתה בת 21, עם ראשית המאה ה-20 יצאה ללימודי אחיות ושלוש שנים מאוחר יותר נישאה לווילאם סנגר שהיה ארכיטקט וילדה את בנם הראשון כשהיתה בת 24.
דרך עבודתה כאחות בחדרי לידה הכירה מרגרט את בעייתן של נשים שבריאותן נהרסה בשל סדרה בלתי פוסקת של הפלות. היא קישרה בין חוסר שליטת הנשים בגופן לחיי העוני שלהן. נישואים משמעותם יחסי מין משמעם תינוקות, שמשמעותם העמקת העוני. היא הסיקה כי נשים זקוקות לאמצעי מניעה יעיל זול וקל לשימוש שישאיר את האחריות בידיהן.
בהיותה בת 33 הכירה מרגרט מטופלת שטופלה עקב הפלה כושלת ומתה ארבעה חודשים מאוחר יותר מעוד הפלה. חוויה זו היוותה מניע לתחילת פעילות ציבורית.
בשנים הבאות, ביחד עם פרידה מבעלה, היא כתבה טור לנשים בנושאים של אמצעי מניעה, ייסדה עתון, הקימה מרפאה לתכנון משפחה שנסגרה לאחר 9 ימים, נשלחה לכלא בעקבות פעילותה והצליחה לגרום לכך שהורשה לרופאים להנחות ולרשום אמצעי מניעה לנשים.
כתבה ספרים בזכות אמצעי מניעה, והזכות של האישה להינות מיחסי מין ללא הפחד להרות.
כשהיתה בת 42 ייסדה מרגרט את האגודה לתכנון משפחה, מימנה מחקרים לפיתוח אמצעי מניעה זולים ובטוחים וייסדה ועדה לאומית לחקיקה בנושא.
בהיותה בת 70 הומצאה הגלולה למניעת הריון שהוקדשה למאמציה בתחום המחקר.
8 ימים לפני יום הולדה ה-87 מתה מרגרט מאי ספיקה לבבית.
מרגרט נולדה למשפחה מרובת ילדים וחוותה על בשרה המחיר שנשים משלמות עקב היותן אמהות. היא יוצאת ללימודים, אך בין גילאי 17-21, השנים שבהן האני מתגשם בישות האדם, עליה לעזוב את לימודיה ולסעוד את אמה. האם היתה חלשה וחולה מ-18 הריונות ו-11 לידות ושחפת גורמת למותה. חוויה זו עיצבה וכיוונה את משימת חייה של מרגרט – למנוע סבל דומה מנשים אחרות ולסייע להן לבחור באימהות מתוך חופש.
חייה הבוגרים מוקדשים לנושא ודרך המפגש עם המציאות ועם הסבל של נשים אחרות, היא פועלת למענן ומוכנה לשלם מחיר אישי על מנת לפרוץ דרך לנשים אחרות.