באחד מביקוריי את אמי שהייתה לבדה, היא פנתה אליי לפתע ושאלה אם אני זוכר כיצד הייתה סבתא יושבת בכורסה שבפינת הסלון. הבטתי בה אחוז פליאה. עד כמה שידעתי לא הייתה לי סבתא מעולם. אמי לא הבינה את פליאתי. “סבתא שלך, שבה ואמרה. היא גרה איתנו שבע שנים, אתה לא זוכר?” סכין סבבה וחתכה בבטני. על מה היא מדברת?

שבע שנים נעלמו מזיכרונו של גיבור הספר, מחוקות וחשוכות. הוא חש באי-שקט קיומי ששולח אותו לחפש תשובות בממלכות הנפש והרוח. במהלך מסע החיפושים פוגע הגיבור סבתא נוספת איאווסקה, משקה מדרום אמריקה המשמש להרחבת התודעה למחוזות זרים ומופלאים. טקסי האיאווסקה לוקחים אותו למקומות שהוא נמנע מהם, למסעות בנבכי הזיכרון ובעולמות אחרים, שבסופם גילויים חדשים על חייו בעולם זה.