מחשבות על החיים
עונה לסיוון
כבר 10 ימים שלבנת סיוון זורחת באורה המתגבר. החודש הפסקתי את כל פעילויותי השונות כדי להחלים משבר במפרק הירך שדורש
סיפור יצירת הקלפים
את יפעת אלוה מנטל הכרתי לפני שנים רבות, כשהיא גרה במעלה צביה ואני ביובלים. נוצר ביננו קשר פייתי מיידי –
שלוש הצעות ליום השוויון האביבי
הצעה ראשונה: לפקוח את העיניים לקראת יום השוויון האביבי, אני מזמינה אותך לפקוח עיניים כמלות השיר: שורו, הביטו וראו! אחד
הרהור 11 – להדביק את הפער
רק שבוע עבר מאז הרהור 10? ומה היה לנו? הפסקת אש, שחרור חטופים במנות מדודות וחלקיות ואולי חזרה לשדה הקרב. בשדה השירה
עונה לחשוון – על החיים ועל המוות
ראשית נובמבר, סוף הסתיו, מר חשוון. הנפש האנושית הוגה במוות ובמשמעות החיים. זה כך בכל שנה והשנה, כאן, יותר מתמיד
עונה לכסלו – יורדת לבטן האדמה
המילה עונה לא מתארת רק תקופת זמן בשנה, אלא גם פעולה של מענה. כל עונה היא ארכיטיפ של תשובה לשאלה
הרהור 8 – באר ובארד
חלק מעבודת הכתיבה שלי היא להשלים אני מידע ומראי מקומות, בייחוד בשירים ההיסטוריים או שמצטטים קטעי ארכיונים. מי אמר מה
הרהור 6: שירת כאב
שיר כאב, עובר ושב איזה מזל אני שר עכשיו שיר כאב כל פעם חוזר אז אני שר עכשיו –
הרהור 5: שירה דקומנטרית
הדיעה הרווחת לגבי שירה היא שזו צורת הכתיבה שיש בה הכי הרבה השראה. שהיא כמו מתרחשת מאליה. מילה עולה על
הרהור רביעי על שירה בהר הרוח
אני כותבת לכם עדיין מבית המשאית, אבל כבר מכליל, ועוד רגע בחזרה בבית הבטון. (10 ימים בלי הנכד שלי זה