אמטיפוס – דמויות ארכיטיפיות מהתנ”ך

תְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי, לָבוֹא בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ פירוש השם ושתי הינו המהודרת. ושתי המלכה היא יפת מראה מאד, אך כשהמלך אחשרוש

וַתֹּאמֶר דְּלִילָה, אֶל-שִׁמְשׁוֹן, הַגִּידָה-נָּא לִי, בַּמֶּה כֹּחֲךָ גָדוֹל; דלילה משתמשת בכוחו של האחר ופוגעת בו. דלילה – מלשון דילול, המפגש

עוּרִי עוּרִי דְּבוֹרָה עוּרִי עוּרִי דַּבְּרִי שִׁיר דבורה, נביאה ואם בישראל, היא דמות האישה הלוחמת, הקמה להגנת צאצאיה, עמה והערכים

הֲלוֹא-זֹאת בַּת-שֶׁבַע בַּת-אֱלִיעָם–אֵשֶׁת, אוּרִיָּה הַחִתִּי בת שבע מייצגת את הכוח המפתה שבאישה. אותו כוח שמושך גבר לאישה, בכל מחיר, גם

וַתֵּלֶד עָדָה, אֶת-יָבָל:  הוּא הָיָה–אֲבִי יֹשֵׁב אֹהֶל וּמִקְנֶה.  פירוש השם עדה הוא מלשון עדי. עדה היא אשתו הראשונה של למך

וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ, מֵאַחֲרָיו; וַתְּהִי, נְצִיב מֶלַח.  אשת לוט מביטה לאחוריה בעת השמדת סדום ועמורה. היא קופאת אל מול הטראומה ואינה

וַתְּהִי אֶסְתֵּר נֹשֵׂאת חֵן, בְּעֵינֵי כָּל-רֹאֶיהָ  מַה-שְּׁאֵלָתֵךְ אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה, וְתִנָּתֵן לָךְ; וּמַה-בַּקָּשָׁתֵךְ עַד-חֲצִי הַמַּלְכוּת, וְתֵעָשׂ.  אסתר היפה היא סמל לשליחות

וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת-אִיזֶבֶל, בַּת-אֶתְבַּעַל מֶלֶךְ צִידֹנִים, וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲבֹד אֶת-הַבַּעַל, וַיִּשְׁתַּחוּ לוֹ.  אִיזֶבֶל היא מלכה מקראית הנישאת למלך אחאב כחלק מברית

וַיִּקְרָא פַרְעֹה שֵׁם-יוֹסֵף, צָפְנַת פַּעְנֵחַ, וַיִּתֶּן-לוֹ אֶת-אָסְנַת בַּת-פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן, לְאִשָּׁה; אסנת היא מתקדשת מצרייה הנקראת על שם האלה

וַיִּקַּח אַהֲרֹן אֶת-אֱלִישֶׁבַע בַּת-עַמִּינָדָב, אֲחוֹת נַחְשׁוֹן–לוֹ לְאִשָּׁה;   אלישבע היא אשת אהרון הכהן ואם של ארבעה בנים, שכולם פנו לכהונה.

זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם. לילית נבראה במקביל לאדם הראשון מהאדמה והיתה לאישה הראשונה. אך היא לא רצתה לקבל את עליונותו

וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח-לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל-הָגָר שָׂם עַל-שִׁכְמָהּ, וְאֶת-הַיֶּלֶד–וַיְשַׁלְּחֶהָ; וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע, בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע. וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים, אֶת-קוֹל הַנַּעַר,