מאמרים של: נועה ברקת

באמצע מאי בשנת 1800 חצה נפוליון את מעבר סן ברנאר הגדול עם 36,000 חיילים, מבצע שעד אז נחשב כמעט בלתי

הם התגודדו בחושך זמן רב לפני שהרכבת הגיעה אל התחנה הקטנה. היו שם בעיקר נשים: אמהות צעירות שאימצו אל גופן

יכול אני לראות שהשעה היא שמונה ושלושים בבוקר, גם בלי שאסיר את ידי מידיתו השמאלית של כידון האופנוע. הרוח היא

עם שקיעה, כשהובילו אותו אל הכיסא, התחיל נייל צ’זם להבין את משמעות השם של עיירת הולדתו, סטיי מור (הישאר עוד).

בימים קדומים, קדומים, בזמן שבני אדם עדין דברו בלשונות אחרות לגמרי, כבר היו בארצות החמות ערים גדולות לתפארת. שם התנוססו

זמן רב דמיינתי לי שהוא חצה את הגשר, שכן הגשר הוא השער אל המקום, ולמען האמת גם המפתח אליו, אבל

סגן לופטינג הוא שדיבר רוב הזמן. “שמע נא, מרנהם. כרגע הגעת אז אין כל סיבה שתדע מה המצב. לא הגרמנים

מיכל בר-און התקשרה יום אחד והתעניינה בעריכת כתב יד. “תשלחי אלי” עניתי את התשובה הקבועה שלי. מי שהתנסה יודע שאני

וככה כותבת עליו מיכל: שנים רבות אני בדרך. דרך בה אני פוסעת בשמחה ובעצב, בתקווה וביאוש, בידיעה ובשכחה. גלים של

החלטת לכתוב את סיפור החיים שלך, אולי הנכדים ביקשו יפה, אולי הגעת לגיל שמאפשר לך לסכם ולכתוב את הזכרונות שלך,

זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם. לילית נבראה במקביל לאדם הראשון מהאדמה והיתה לאישה הראשונה. אך היא לא רצתה לקבל את עליונותו

וככה זה התחיל – ישבתי בחדר האוכל של קיבוץ ילדותי.פנינה נעצרה, מגש האוכל שלה בידיה : “יש לך זמן בשבילי?”