יש אירועים משני חיים. אירועים שמחלקים את החיים ללפני ואחרי. אלו יכולים להיות אירועים קטנים או גדולים, כאלו שנוגעים בחיים ובמוות. את יודעת מה האירוע שמבקש התייחסות.
אולי היינו צריכות לשנות גם את השם שלנו, בכל פעם שהחיים משנים את עצמם. אחרי כל לידה, אחרי שינוי מקום מגורים, אחרי מחלה או אובדן.
נניח, בקטנה, נועה של אחרי השבר במפרך הירך אולי הייתי צריכה לקבל שם חדש: נניח – תנוח. או נחת.
מדינת ישראל אולי יכולה לקבל אחרי השבעה באוקטובר שם חדש: משהו שיכוון אותה מחדש (כי עכשיו הכול על העוקם ואין ישר ואין אל.)
אולי זה ההסבר הביוגרפי לפסוק: ואלו שְׁנֵ֖י חַיֵּ֥י שָׂרָֽה? האישה ששמה שונה משרי לשרה. אות אחת קטנה, אבל שינוי עצום, משימה חדשה.
כיועצת ביוגרפית בדימוס אני מאמינה שאירועים הם לא מקריים, במיוחד לא אלו שמכוננים ומשנים.
הצעה לכתיבה: אירוע
- תארי את האירוע עצמו: אם הוא לא טראומתי מדי, היכנסי לפרטיו.
- תארי את השינוי שנגרם בחיים שלך אחרי האירוע.
- אם היית יכולה לבחור לעצמך שם חדש – מה הוא היה?
הצעה עוקפת: תארי רק את השינוי שנגרם, בלי להזכיר כלל מה גרם לו. עשי זאת כאילו את הולכת מסביבו נמנעת מלהיכנס לפרטיו ומתארת רק את התוצאות.
שום אירוע לא קופץ?
אולי תרצי לבחור לך שם חדש ולהמציא אירוע שמחולל את השם החדש. מומלץ לנסות.
כְּשֶׁאִמָּא שֶׁל אִמָּא הָיְתָה תִּינֹקֶת, בָּא מַלְאַךְ הַמָּוֶת לָקַחַת אוֹתָהּ
יְלָדִים מֵתוּ אָז מִדַּלֶּקֶת רֵאוֹת, מֵאַדֶּמֶת, מִשַּׁחֶפֶת, מִשַּׁעֶלֶת, מֵהִצְטַנְּנוּת פְּשׁוּטָה.
סָבְתָא רַבְּתָא שֶׁלִּי, מִרְיָם, מָחֲתָה אֶת מִצְחָהּ שֶׁל יַלְדָּתָהּ וְאַחַר־כָּךְ אֶת שְׁמָהּ.
שֵׁם הוּא כְּתֹבֶת, אָמְרָה וְקָרְאָה לְסָבְתָא שֶׁלִּי בְּשֵׁם חָדָשׁ.
בַּת־שֶׁבַע.
מַלְאַךְ הַמָּוֶת נָסוֹג, הֶעֱנִיק לָהּ עוֹד שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה לִחְיוֹת, לֶאֱהֹב,
לָלֶדֶת חֲמִשָּׁה יְלָדִים,
לְהַצִּיל שָׁלוֹשׁ מִבְּנוֹתֶיהָ מֵהַנָּאצִים יִמַּח שְׁמָם,
לְלַמֵּד אוֹתָן שֶׁכְּתֹבֶת הִיא מַטָּרָה שֶׁאַתְּ מְצַיֶּרֶת עַל עַצְמֵךְ,
שֵׁם לְהַצִּיל אִתּוֹ נֶפֶשׁ, שֵׁם לְהִסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרָיו, שֵׁם לְהִתְגַּלּוֹת דַּרְכּוֹ.
<מתוך בתי-אם/נועה ברקת>