מאמרים של: נועה ברקת
משאית או קראוון
משאית? קראוון? בדמיוני ראיתי אותנו נוהגים עגלה רתומה לסוסים, סטייל המערב הפרוע. נוסעים בארץ בראשית לחפש אחרי בית קטן בערבה.
ללמוד נהיגה
לימודי נהיגה על משאית לא היו אף פעם במסגרת התוכניות שלי להתפתחות אישית. כל מי שמכיר אותי יודע שהתחום המוטורי
שיר בעקבות שינוי מען
לְהַלָּן הַפְּרָטִים הַבָּאִים, בְּהֶתְאֵם לְטֹפֶס שִׁנּוּי הַמַּעַן הַחֲתוּמָה מַטָּה מְבַקֶּשֶׁת רְשׁוּת לְהִתְגּוֹרֵר בְּמַשָּׂאִית אֲדֻמָּה, שֶׁמִּשְׁקָלָהּ עַד 12 טוֹן. הַחֲתוּמָה מַטָּה
עיון אבוקי – מה שסיפר לי אבי חיים סטון
בספר פוגשת אביבה את אביה חיים סטון לשיחה על החיים. הוא מספר לה על ילדותו במצרים, על העלייה הנועזת ארצה,
נעים להכיר
רגע לפני. המשאית נמצאה. החוזה נחתם. יש לי משאית בית. אני חוזרת: יש לנו משאית-בית. בעוד ארבעה חודשים נעבור לגור
סינדרום יום ההולדת
כבר שנים שאני שמה לב לסינדרום מוזר המתרחש סביב יום ההולדת שלי ושל אנשים אחרים. הסימפטומים הראשונים מתחילים כשבוע לפני
להתבונן בלידה דרך המלים
השפה העברית מכילה בתוכה חוכמה יוצרת, שמבטאת לא פעם, דרך המלים, את מהותן. בחרתי להביא כמה דוגמאות אהובות עלי במיוחד:
ככר הכפר – מחזה
נאום חטאת ואם-כל-חטאת חטאת: אני חטאת, מספרי האישי אפס חמש שבע שמונה תשע חמש תשע, אני חטאת אישי.
הוראה שנייה
רגע ההחלטה לוחמת האור נבחנת ברגע ההחלטה. מהו רגע ההחלטה? שבריר רגע, פיסת זמן. סדק בזמן. לא יהיה
למה התכוונתי – פרשנויות, מחשבות, קשקושים
רשעה דַּרְכִּי אֶל הָרְשָׁעִים, אֲנִי לֹא שְׁתוּלָה וְלָכֵן אָקוּם בַּמִּשְׁפָּט וְאוֹדֶה: אֲשֵׁמָה אֲשֵׁמָה אֲשֵׁמָה עָשִׂיתִי, טָעִיתִי, לֹא יָדַעְתִּי, לֹא רָאִיתִי,
הוראות ללוחם האור
אלפי ספרים יישמרו […] הם יגיעו לידיים של הצודקים והמאמינים […] הבשורה ועץ החיים, הפרגמטריה וספר המיסטריות, ספר הענקים והשליחים,
אם את הולכת לאיקאה
בקיץ 2014 בעיצומה של מלחמת צוק איתן, בתוך האבל שלי על אמא, ותוך רעדה וטלטלה של בית החלומות שהקמתי לי – הגיע לידי, כבכל