מאמרים של: נועה ברקת

סוף סוף יוצאים לדרך
סעו בזהירות, שניכם, וטיול נעים, אמר הטסטר וירד מרוצה מהמשאית בסיומו של הטסט הזוגי שלנו. הסתכלנו זה בזו לא מאמינים.

להרגיע את מערכת הגיבוי
הגב נתפס לי. מצדו הימני. שנים עברו מאז סבלתי מהגב כל שני ושלישי. ואני יוצאת מעצמי כדי להשיג עזרהמכל הכיוונים:

ארעיות ושבע סיבות לשמוח
אני ארעית. בית המשאית שלי ארעי. היומיום שלי ארעי. וערב חג הסוכות, הקיום הארעי שלי מתחבר לפתע למצווה – בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ,

לא יודעת. על התמודדות עם אי ודאות
אני לא יודעת. אני פשוט לא יודעת, אני אומרת למי ששואל אותי מה התוכניות שלי. אני חיה באי-ודאות. היום בצהריים למשל,

להביט אחורה בתקווה
בחיי המקצועיים אני מתמחה במבט לאחור. בכובע היועצת ביוגרפית אני חוקרת ביחד עם המיועצת סיפורי עבר, ובכובע העורכת הספרותית –

סינדרום יום ההולדת
כבר שנים שאני שמה לב לסינדרום מוזר המתרחש סביב יום ההולדת שלי ושל אנשים אחרים. הסימפטומים הראשונים מתחילים כשבוע לפני

להתבונן בלידה דרך המלים
השפה העברית מכילה בתוכה חוכמה יוצרת, שמבטאת לא פעם, דרך המלים, את מהותן. בחרתי להביא כמה דוגמאות אהובות עלי במיוחד:

ככר הכפר – מחזה
נאום חטאת ואם-כל-חטאת חטאת: אני חטאת, מספרי האישי אפס חמש שבע שמונה תשע חמש תשע, אני חטאת אישי.

הוראה שנייה
רגע ההחלטה לוחמת האור נבחנת ברגע ההחלטה. מהו רגע ההחלטה? שבריר רגע, פיסת זמן. סדק בזמן. לא יהיה

למה התכוונתי – פרשנויות, מחשבות, קשקושים
רשעה דַּרְכִּי אֶל הָרְשָׁעִים, אֲנִי לֹא שְׁתוּלָה וְלָכֵן אָקוּם בַּמִּשְׁפָּט וְאוֹדֶה: אֲשֵׁמָה אֲשֵׁמָה אֲשֵׁמָה עָשִׂיתִי, טָעִיתִי, לֹא יָדַעְתִּי, לֹא רָאִיתִי,