הארכיטטקטורה בחבל האוזרק בארקנסו

דונלד הרינגטון

אחד מהמעולים שבספרים! דונלד הרינגטון מתאר את סיפור הקמתה של עיירה קטנה בארקנסו. ג’יקוב ונוח אינגלדיו מגיעים מטנסי לחבל  האוזרק כדי לייסד את “סטיי מור”, עיירה קטנה. הספר עוקב אחר התפתחות המשפחה, דרך הבתים שבונים האנשים שבה, ומספר ספור של חיים בהומור ובכושר התבוננות נפלא. הספר נפתח בתיאור הפגישה בין השניים לאינדיאני המקומי פנשואו. תיאור מלא הומור וקסם על ההבדלים התרבותיים והארכיטקטונים בינהם. ואז, משחרר הרינגטון את הפסקה הבאה:

המילה הלועזית arc וגם ark מגיעה מלת השורש האינדו-אירופאית arkw שמשמעותה קשת או חץ ומוקרן של מלים כמו ארק )קשת), ארקייד (מעבר מקושת)), ארץ’ (קשת בנויה), ארכיטקטורה, ארצ’ר (יורה בחץ וקשת) וכן הלאה. וגם תיבה, שידה, קופסא, כספת ולפיכך “מקום מפלט” כמו תיבת נוח התנכית וכמו הספר שבידיכם כעת.

הרינגטון מלהט עם המילה המקושתת עוד ועוד, וחושף את המטרה האמיתית של מעשה הכתיבה – להוות מקום מפלט ולעשות את זה בחן מקושת.

הספר ימשיך ויתפתל בקשתות לאורך העלילה ותיאור הדמויות והבתים שלהן ויגרום לכם להאנח בתענוג. ואז, לקראת הסוף בין תיאור טיפוס ססגוני אחד למשנהו, הוא כותב ככה:

כשנחלים ונחשים וענפי עצים ודברים הם צעירים, הם הולכים פחות או יותר בקו ישר. כשהם מזדקנים, הם מתפתלים. פלג גועש הופך לנהר ומתפתל. ילד הופך לגבר ומתפתל. סיפור הופך לספר ומתפתל. תמיד יש סוף, אבל אף אחד לא ממהר להגיע אליו.

מה אני אגיד לכם? אני מתפתלת בהנאה.