אפרה נולדה כנראה בקנטרברי, ב-14 בדצמבר 1640. גדלה בסורינם, חזרה ללונדון, ואולי התחתנה, אם כי לא ידוע על כך דבר, וככל הנראה לא בני הזוג יחד.

משנת 1666 כלומר בגיל 26 אפרה שימשה כמרגלת של מלך צ’ארלס השני באנטוורפן, הולנד, וידוע שסבלה מכך שלא שילם את שכרה ואף נכלאה  בכלא בגלל חובות.

לאחר ניסיון זה, אפרה, עזבה את עולם הריגול ועברה לתיאטרון. המחזה הראשון שלה שהוצג היה “נישואי כפייה” ב-1670. המחזה היה להצלחה גדולה – התחלה מעודדת שלאחריו כתבה מחזות רבים נוספים ומוצלחים.

במרץ, 1677, עלה המחזה “המשוטט” שהיה כנראה המחזה המוצלח ביותר שלה. נל גווין, השחקנית והפילגש של המלך צ’ארלס השני, שבה  לבמה במיוחד כדי לשחק את תפקיד הזונה. גם הדוכס יורק (מאוחר יותר ג’יימס השני) העריץ את המחזה.

המחזות נעשו מיניים ונועזים יותר ויותר, ואפרה הואשמה כמופקרת. זה התחזק ללא ספק על ידי החברות שלה עם המשורר ארל רוצ’סטר, שהיה ידוע לשמצה בהרפתקאות המיניות שלו ושירתו.

נשים בתיאטרון, תמיד הואשמו במקצוע העתיק ביותר בעולם – וההצלחה הגוברת לוותה בקנאה.

“כמו אבא, כמו בן” שעלה כשהיתה בת 42 והיה כישלון בימתי. אפרה נעצרה על הוצאת דיבה, אך שוחררה. המחזאי רוברט גולד כתב עליה “משוררות וזונות נסכים על כך, / לא תוכלי להיות אחת בלי להיות השנייה. אפרה נעלבה אבל המשיכה לכתוב. אבל מאחר והמחזאות כבר לא היתה רווחית כל כך, פנתה לצורות אחרות של כתיבה.

בגיל 44 פרסמה ספר שירה ורומן מכתבי אהבה בין אציל ואחותו. שני הספרים היו פופולריים מאוד. למכתבי אהבה נכתבו שני ספרי המשך.

צ’ארלס השני שהיה הפטרון שלה, מת בשנת 1685 אפרה כתבה על כך ופרסמה עוד ספר שירה. המחזה “סכוי המזל” הועלה בשנת ולאחריו ” הקיסר של הירח”, שלא היה מוצלח.

כשהיתה בת 48 פירסמה רומן שבזכותו היא ידועה היום:אורונוקו, רומן קצר על עבד אצילי ואהבתו הטרגית. הרומן, היה מבוסס בחלקו על חוויותיה והיה להצלחה מיידית.

אפרה הייתה חולה דלקת מפרקים בשנותיה האחרונות, אבל המשיכו לכתוב. מתה ב -16 באפריל 1689, בת 49 ונקברה באכסדרה של המנזר וסטמינסטר, בפינת המשוררים.

אפרה, רצתה להיזכר כמשוררת והיתה הסופרת המקצועית הראשונה, שעליה כתבה וירג’יניה וולף: “כל הנשים צריכות להניח פרחים נופלים על קברה של אפרה בהן, כי היא הרוויחה עבורן את הזכות להתבטא.”

הערת הביוגרפית

מה יש לומר? מרגלת, מחזאית, משוררת וסופרת בתקופה שבה להיות אישה עצמאית ויוצרת היה נחשב למופקרת וזונה, ובכל זאת אפרה שדבר לא ידוע לי על נסיבות חייה, לא הפסיקה לכתוב לרגע. כמה נשים כמוה היו? כמה מהן נזכור?  30 שנה אחרי שקספיר ואולי פחות מבריקה, אבל אולי גם לא?

ושיר אהבה בתרגום חופשי:

לֹא דַּי אָשֵׁר תֹּאמַר לִי שֶׁאַתָּה אוֹהֵב

כְּדֵי לְהַרְגִּיעַ אֶת עֲצַבָּי

הַמַּעֲשִׂים צְרִיכִים לְיַד מִלִּים לְהִתְיַצֵּב

אוֹ שֶׁלִּבִּי פָּשׁוּט נִשְׁבָּר

לַשָּׁוְא תַּצִּיעַ לְשַׁכֵּךְ תְּשׁוּקָה

ולהקל עַל הַמַּכְאוֹב שבחזי

רַק אַהֲבָתְךָ תּוּכַל לָתֵת שַׁלְוָה

וּלְהָשִׁיב רוּחִי.

אֲבָל אִם אֵלַי לֹא נָע לִבְּךָ,

וְלֹא תִּתֵּן אוֹתוֹ לִי לִהְיוֹת

לֹא אֹכַל וְלֹא אֶרְצֶה לַחְדֹּל מאוהבך

אֲבָל אַפְסִיק לִחְיוֹת