לפעמים הילד הבכור הוא הילד היחידי. אין אחים ואחיות שאיתם יש קשר תמידי. אין מתח אין ריבים, ואין פיוס. הוא לבדו, מתבונן בעולם ממעמדו הגבוה, המרוחק. הוא יכול להתבונן בעולם אך אינו יכול להיכנס אליו. הוא משתתף בפעילויות של העולם מבלי באמת לקחת בו חלק. הוא צופה ששומר מרחק בין עצמו לבין העולם מסביבו.
הוא משתוקק להיות כמו אנשים אחרים, שמח וחסר דאגה, או עצוב וכו’. אבל זה זר עבורו.הוא משתוקק להיות עם אחרים, אבל כשהוא איתם, הוא רוצה להיות לבד. זהו אתגר להיפגש ולהיות ביחד עם אחרים ולפרוש מכך באותו זמן.
לילד היחידי אין איש מלבד הוריו. הם, יחד עם זאת, אינם שווים לו, ולמרות שהם מעניקים לו מקלט ונוחות, הם בוגרים, העומדים מאחוריו ומסביבו אבל לא לצידו. הם אינם יכולים לספק לו מגע חברתי.
ילד יחידי גדל ונשאר במעין מצב של בדידות מזהרת. ילדים רבים כאלו מראים סימנים נוירוטיים מסוימים של התנהגות במהלך חייהם. אבל מתוך בידודם, הם מפתחים הרגלים מוזרים.
ישנן צורות של בדידות אבל כל אלו הם צורה של לבדות. זה קשה לשמור על מגע ראוי עם אנשים אחרים ולחיות חיים טבעיים שבהם האדם הוא רק אחד בין אחרים.
הילד היחידי מצפה פעמים רבות להיות מוכר חברתית ומוערך. הוא, אינו יכול להיות אחד מרבים, כמה למעמד מיוחד ותפקיד מיוחד. הוא מנסה להגיע למעמד יוצא דופן ולא יהיה מרוצה עד שהוא ישיג זאת.
בפוסט הבא מתוארת המלכה ויקטוריה שהיא ילדה יחידה קלאסית….