לילד הראשון תפקיד מיוחד. הוא הופך את האישה לאם ואת הגבר לאב ואת הזוג למשפחה. הילד הראשון מחבר את הוריו בקשר שלא יינתק, גם אם ייפרדו, תמיד ימשיכו להיות הוריו.
לילד הראשון – הבכור, מיוחס בתרבות ובחוקים שונים הזכות לרשת ולהמשיך את המשפחה. הארכטיפ הוא שהילד הראשון הוא בן ולכן יורש את אביו ונושא הלאה את המורשת המשפחתית.
כשמשה מכה את מצריים הוא עושה זאת על ידי השמדת הבכורים – ובכך קוטע ושובר את המורשת הרוחנית של פרעה.
בתרבויות רבות היה נהוג מנהג של הקרבת הבכור לאל, או מאוחר יותר הקדשתו – כלומר מסירתו למסרים דתים/רוחניים. הדים לכך, ניתן למצוא במנהגים ומיתוסים שהשתיירו בתרבויות.
מאחר וזהו הילד המחבר, זה שמקדש והופך את הקשר הזוגי לקשר הורי – הוא נתפס כשייך ומחובר לכוחות אלוהיים ולכן, אם יש צורך בכך – מוקרב כדי “לרצות” את הרוחות. הילד הבכור נשלח בחזרה לעולם הרוח במטרה להפוך להיות מגן ושומר על כל המשפחה. הוא ידריך את הילדים היורדים מטה לאדמה.
יש לכך הדים בסיפור עקדת יצחק. ומנהג פדיון הבן, שבא למעשה במקום – כלומר אנו פודים את הבן הבכור מכוחות הרוח כדי שיוכל להישאר על האדמה איתנו.
הילד הבכור הוא ילד יחידי עד הרגע שבו נולד עוד תינוק. הוא נושא עליו את “כובד” משקל המורשת שלהם. לכן זה לא מפתיע שמאפיין אישותי של הבכור הוא היותו קשור לעבר, שומר ומגן על המסורת והמשפחה ועל מה שכבר הושג. הוא קשור לחוק וסדר, (צייתנות) מורשת, היסטוריה וכו’ ואינו מתלהב מחידושים. הוא בעל חוש אחריות חזק, ותחושת מנהיגות. בכורים יחושו מתוסכלים אם לא יתייחסו אליהם ברצינות מספיקה.
ככל שיש יותר אחים ואחיות כך מעמדו של הבכור חזק יותר. הוא הקשר בין ההורים מצד אחד והאחים והאחיות מצד שני. הוא ילד להוריו, אבל גם דמות הורה לאחיו ולכן מתבגר מהר.. קשור מצד אחד עם הוריו ולכן פונה אל העבר ומצד שני אל אחיו ולכן פונה אליהם לעבר העתיד. קשר שיכול להיות גם גשר וגם מחסום
בכל העולם נולדים יותר בנים מבנות, והם מעדיפים להיוולד בכורים.
הרבה שופטים ועורכי הדין הם ילדים ראשונים. למעלה ממחצית נשיאי ארה”ב היו בנים בכורים וכמוהם 21 מתוך 23 האסטרונאוטים הראשונים ששלחה נאס”א לחלל.
הבכור הוא זה שעליו לשאת בדרמה של הצטרפות ילד חדש למשפחה. הוא זה שלתוך הממלכה שלו יגיעו השותפים העתידיים והוא צריך להתמודד עם רוב הקושי, הקנאה, התחרותיות ושינוי הסטטוס. הוא עלול לחוש תחושת אשמה תמידית עם ההישגים שלו מצד אחד ומצד שני לחוש שעליו כל הזמן להשיג יותר ויותר כדי להגן על מעמדו.
לוקח זמן לבכור לקבל את אחיו או אחותו. זה תלוי בהפרש הגילאים, במגדר (אחות או אח) בגישה של ההורים, בתנאים בבית וגם על בטמפרנט ובאישיות של הילד עצמו.
הרבה פעמים הילד השני בכלל לא מתקבל על ידי הראשון, עליו לשאת בקנאה ובשנאה של אחיו, על ההורים מוטלת משימה לסייע בכך.
על הבכור להגן על מקומו שנכבש, הילד השני צריך לכבד את מה שמוגן מפניו.
ובקיצור:
- מעורב בהפיכת הגבר והאישה לזוג
- הופך אותם לאבא ולאמא
- מגן האמונה, המסורת והמשפחה. עליו לשמור את מה שכבר הושג. קשור לחוק וסדר, (צייתנות) מורשת, היסטוריה וכו’
- יורש את הכתר, התואר והמנהיגות של המשפחה.
- קשור לעבר, לזרם האב, לכוחות החשיבה, לעבודת האדמה
- הבכור. “נקנה” מאלוהים. הבכור היה שייך לאלוהות או לנציגה – למנהיג השבט, לשליט הרוחני. מנהג של הקרבת הבכור לאל. מנהג פדיון הבן שבא להסדיר את העניין.
- מגן על האמונה, המסורת והמשפחה. שומר מרעיונות חדשים ושומר על מה שהושג. הוא קשור לחוק וסדר, (צייתנות) מורשת, היסטוריה וכו’
- יורש את הכתר, התואר והמנהיגות של המשפחה.
- חוש אחריות חזק, דמות המנהיג.
- מתבגר מהר.
- אחוז גבוה יותר של בנים.
רוצה לענות על שאלות ביוגרפיות? בפוסט הבא יש אי אלו
וגם בפוסט הזה אפשר לקרוא על הבכור שנשאר לבדו. הילד היחיד.