הביוגרפיה – פירושה כתב החיים של האדם משרטט מפת התפתחות שבה אבני דרך במסע החיים.

ככל שאנו צעירים יותר כך אבני הדרך דומות יותר. כל בני האדם נוצרים באותו האופן, שוהים ברחם תקופה דומה, נולדים ולומדים מיומנויות בסיסיות בקצב דומה. שאנו נולדים לדוגמא, משקל גופנו ינוע בין שני קילו לארבעה. בגיל שישים, לעומת זאת נמצא הבדלים הרבה יותר משמעותיים…

יחד עם זאת, כבר מהרגע הראשון יש לכל אחד מאיתנו סיפור-חיים משלו, כל התעברות יש לה סיפור משלה, כל הריון וכל לידה, וכמובן במרוצת החיים אנו עוברים אירועים שונים וייחודיים ומגיבים עליהם בדרכנו שלנו.

הידע הביוגרפי אם כן מעניק מצד אחד מפתחות והכרה למה שמשותף לכולנו במסע החיים, ומהצד השני הכרה במה שייחודי לנו ומאפיין אותנו.

בחיינו עלי אדמות שלוש תקופות: ילדות, בגרות וזקנה שכל אחת מהן מחולקת לשלושה שלבים בני שבע שנים המכונה כאן שביעון. כאן אציין את אבני הדרך המשותפות ואאפיין אותן בקצרה. בכל אבן דרך ניתן לעצור ולקרוא בהרחבה יותר.

תקופת הילדות – מלידה ועד גיל 21

בתקופה זו אנו גדלים ומתעצבים, אנו מקבלים לתוכנו את מה שהחיים מביאים אלינו ובונים את גופנו על שלושת מרכיביו: הפיזי, האתרי והנפשי.

מלידה ועד גיל שבע – הדגש הוא על צמיחה וגדילת הגוף הפיזי ועל רכישת מיומניות בסיסיות, כך שנוכל לקלוט את העולם דרך חושינו, להתבטא ולפעול בו. הילד הקטן פתוח אל העולם, סקרן ומחקה את כל מה שהוא קולט. אם ילדותנו היתה מיטיבה אנו לומדים שהעולם הוא מקום טוב לחיות בו. לא פלא שרבים מאיתנו זוכרים את ילדותנו באופן נוסטלגי.

מגיל שבע ועד גיל 14 – הדגש הוא על צמיחה והתפתחות גוף החיים (הגוף האתרי) העצמאי שלנו. גוף החיים פעיל בוויסות הרשמים הנקלטים ואיזון רתמי של מערכות גופנו. ככזה הוא גם אחראי על הדמיון, על כושרי הלמידה והזכירה שלנו, כמו גם על בריאותנו. כשילדותנו מתפתחת בצורה רתמית ומאוזנת אנו לומדים שהעולם הוא מקום הרמוני ויפה, ויש לנו תחושת ביטחון וקשר עם עולם.

מגיל 14 ועד גיל 21 – הדגש הוא על התפתחות גוף הנפש שלנו. אנו מגבשים את זהותנו האישית, את המערך הנפשי הבסיסי שלנו על התשוקות, הדיעות הנטיות והכישורים הייחודיים שלנו. בסיומו של שלב זה נגיע לבגרות. אם גיל ההתבגרות, הסוער נפשית לא פעם, עובר עלינו בשלום אנו לומדים שיש אמת בעולם ואנו משתוקקים אליה כמצפן פנימי וחיצוני.

גיל 21 – לאחר שהסתיימו שלושת השביעונים הראשונים לחיינו, אנו “מוכרזים” בוגרים עצמאיים ועלינו לפלס את דרכנו ולקבל החלטות אישיות על חיינו. כאן נכנס לתמונה “האני” שלנו ומתחיל לצעוד צעדים ראשונים משלו.

תקופת הבגרות – מגיל 21 ועד גיל 42

בתקופה זו אנו מעצבים את חיינו ומגבשים לעצמנו זהות עלי אדמות: זוגיות, מקצוע, מקום מגורים, משפחה, תפיסת עולם. דרך כל תפקיד שאנו לוקחים על עצמנו נבנה עולמנו הפנימי ומתגבש. התקופה כוללת שלושה שביעונים שבהם מתפתח ובא לידי ביטוי חלק של נפשנו.

21-28 – בשביעון זה מתפתחת “נפש התחושה” – זהו אותו מרכיב בנפש, אותה תחושת בטן שמכוונת אותנו אל מה שטוב ומתאים לנו. עבור רבים מאיתנו זו תקופה של התנסות בחוויות שונות ומגוונות, חיפוש אחרי מה שמרגיש נכון ולמידה מתוך חוויה ותחושה. כשאנו מתנסים כך במה שיש לחיים להציע אנו יכולים לגבש אישיות בוגרת ורחבה. אנו נשארים פתוחים לחוויות חדשות ויכולים לחוש מה הדבר הנכון לעשות.

28-35 – בשביעון זה מתפתחת ה”נפש שכלית-רגשית” – זהו המרכיב הנפשי שמסביר את העולם, מנתח אותו ומגבש תפיסת עולם כוללת. מתוך מרכיב זה נבנות תיאוריות, נחקקים חוקים, אפשר לבנות זהות יציבה אישית ומשפחתית, לחנך ילדים, לקיים אורחות חיים ולהיות בן בית בעולם. כשמרכיב זה מתפתח כהלכה האדם חווה את עצמו כבעל זהות בוגרת ויציבה.

35-42 – בשביעון זה מתפתחת “נפש התודעה” – זהו המרכיב הנפשי שחותר אל האמת שביסוד הדברים. האם זוהי האמת? אנו שואלים, או שרק ספרנו לעצמנו סיפור שהיה לנו נוח להאמין בו. אנו מטילים ספק בכל וכלים לזהות שהרבה דברים שחשבנו על עצמנו הם תולדה של מה שאימצנו בל דעת. אנו רוצים כעת לבחור בצורה מודעת את זהותנו. כשנפש התודעה מעירה את האדם לאמת של ישותו – יכול להתחיל ולזרוח בתוכו הידיעה העצמית שאינה תלויה בדבר, אלא בפעילותו.

תקופת הזקנה – מגיל 42 ועד גיל 63

לרבים מאיתנו זוהי תקופה של פירות – נולדים נכדים, יש השגים בעבודה ויש יותר חופש אישי. זוהי גם תקופה שמפגישה אותנו מגבלות כוחות הגופניים שלנו – מחלה, אשפוז או מוות פוגשים אותנו. נוכחות המוות מהווה הזדמנות לשאלות מהות: מה חשוב בחיים, מה באתי לעשות כאן, מה התרומה שלי? את שלושת השביעונים של תקופה זו לא אפרט כעת. כולנו עוברים דרכם, אך האופן משתנה מאד על פי אישיותנו והעבודה הפנימית שעשינו בחיינו.

ומה אחרי גיל 63?

על פי הידע הביוגרפי בגיל 63 מתחילה תקופה של סיכום והתבוננות על החיים שנחוו. זה כמעט גיל היציאה לפנסיה ובני ובנות המזל שבתוכנו זוכים לזמן פנוי שבו אפשר לעבד את החיים ולעצב אותם בעשייה משמעותית.

ומה לאחר מכן?

על פי הידע הביוגרפי המוות הוא מעבר מחיינו עלי אדמות לחיים נפשיים ורוחניים. אנו מתחילים במסע חדש.