עם שקיעה, כשהובילו אותו אל הכיסא, התחיל נייל צ’זם להבין את משמעות השם של עיירת הולדתו, סטיי מור (הישאר עוד). במהלך השנים העלו אזרחים השערות באשר למקורו של השם, אבל נייל צ’יזם קיבל אותו תמיד כמובן מאליו. זה היה רק שם, כמו שקורים לעץ אורן; אינך תוהה אם שמו של העץ הוא גם פקודה לערוג או להשתוקק אל משהו. אבל עכשיו פתאום קלט נייל ששמו של הכפר שבו נולד וגדל מכיל אולי איזה מסר שמדרבן אותו לא ללכת אל הכיסא, אלא להישאר בסביבה זמן מה ולראות מה יקרה עם העולם. (מקהלת העצים/דונלד הרינגטון)

נייל צ’יזם בדרכו את הכיסא מתחיל להרהר ולהעלות השערות, ויחד איתו גם אנחנו נצא למסע בלשי – לראות מה יקרה לעולם, מה קורה בסטיי מור ומה קרה לנייל.

אז מה יש לנו כאן? שקיעה, הרהורים על משמעותם של שמות, האם הם רק שמות או שיש להם גם רובד נוסף? איש צעיר בדרך לכיסא החשמלי והרבה אווירה. אין ספק שכאן העצים ישירו, הטבע ידבר ודברים מעניינים יקרו בסביבה. ברור שתרצו להישאר עוד…

דונלד הרינגטון,  בילה את חופשות הקיץ של ילדותו בכפר קטן שבהרי האוזרק, שבו ניהלו סבו וסבתו את המכולת וסניף הדואר. שם, לפני שאיבד את שמיעתו בגיל 12 בגלל דלקת קרום המוח, הוא קלט את הדמויות והשפה המיוחדת של חבל האוזרק.

פרסם 14 רומנים, שרובם מתרחשים בעיירה מיתולוגית קטנה יציר דמיונו “סטיי מור” בישראל תורגמו שלושה מספריו: “הארכיטקטורה בחבל האוזרק בארקנסו”, “כשהמלאכים נחים” ולאחרונה “מקהלת העצים”.

נפטר לאחר מחלה ארוכה ב7.1.2009