אני דור ראשון בארץ הזו. בעלי דור שני, הנכדים שלי, הם דור שלישי-רביעי, תלוי מאיזה צד. אנשים ספורים שאני מכירה נולדו וחיים באותה ארץ ואולי אפילו באותו יישוב כמו הוריהם והסבים שלהם.
הגירה.  

הנה מסלול לדוגמא:  טרנופול, אוקראינה, וינה נוישטט, אוסטריה, שנגחאי, סין, סן פרנסיסקו, ארצות הברית, משמר העמק, ישראל.
עוד מסלול, קדום יותר: חרן, שכם, אלון מורה, מצרים,  בית אל, חברון.
הצעה לכתיבה:
ערכי רשימת הגירה, שלך או של דורות קודמים. התבונני ברשימה כעל מפה פואטית. לכל רשימה יש אופי משלה, שירה משלה.

רעיון משני: בחרי מקום שעזבת  וכתבי על חווית הפרידה, ואפשר גם ההפך, בחרי מקום שאליו הלכת ושאותו מצאת וכתבי על החוויה של למצוא מקום חדש. 

מתוך מחזור השירים המוקדש לסבתי רבקה בלומה שנולדה בניקולסבורג ונפטרה בפראג בשנת 1814, בת 84.

נִיקוֹלְסְבּוּרְג, הַנִּקְרֵאת גַּם מִיקוּלוֹב, הִיא עִיר בְּצֶ’כְיָה

בִּדְרוֹם־מַעֲרַב חֶבֶל מוֹרַבְיָה, בִּגְבוּל אוֹסְטְרִיָּה תַּחְתִּית.

אֲנִי מְחַפֶּשֶׂת בְּגוּגְל דְּבָרִים שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת בָּהּ וְאֵין כְּלָל תּוֹצָאוֹת.

אֶל מִיקוּלוֹב אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ בָּרַכֶּבֶת הַבֵּין־עִירוֹנִית מִפְּרָאג לְבֶּרְנוֹ, וְאָז בָּרַכֶּבֶת הַפַּרְוָרִית לְהוֹסְטוֹפָאץ’, וּמִשָּׁם בְּקַו אוֹטוֹבּוּס 540, הַחוֹצֶה אֶת הַגֶּשֶׁר מֵעַל הָאֲגַם.

מֶשֶׁךְ הַנְּסִיעָה: אַרְבַּע שָׁעוֹת וְשֵׁשׁ דַּקּוֹת.

אנחנו כמובן בפרשת לך לך, הפרשה השלישית בתורה ואשת הפרשה היא שרה, האם הראשונה. גם היא נודדת ואיזה סיפור צפון בחיי נדודיה.

הנה משהו שכתבתי עליה

השארת תגובה