ממש רגע לפני הירח המלא, ערב סוכות וחג מיכאל, כשתכננתי להקליט את עצמי מדברת על הפליאדות והקשר שלהן לסוכות – הגיעה הקורונה, או לפחות מה שאנחנו מכנים בבית קורונה. מעין צונאמי פתאומי שלא רק שמפיל למשכב, אלא גם מערפל את ההכרה ותוקע אותה על מיוט.
למזלי, או לצערי, ראיתי בדיוק את הסרט על ברבי (מומלץ בחום) ונתקעתי בלופ של שיר הנושא, במיוחד על התיבה “הי ברבי”. במקביל חזרתי שוב ושוב לשני פרוייקטים שהייתי בעיצומם כשנפתי למשכב, וניסיתי למצוא פתרון למיליון בעיות. כל הפתרונות שעלו ב-36 השעות ששכבתי, מזמזמת את השיר של ברבי, היו מוזרים, מופרכים ולא קשורים למציאות. על סוכות והפליאדות לא הצלחתי לחשוב שום מחשבה רצופה.
אבל כבר סוכות בעיצומה ואת אולי יושבת בסוכה, או מקפידה במיוחד ושוהה בה גם בלילה ואולי גם רואה את הכוכבים מבעד לסכך ולא מעלה על דעתך שיש קשר בין המצווה הזו לבין מנהג עתיק שהיה קשור עם האלה הגדולה סוכות. אז לא סרטון של חמש דקות על סוכות כמתוכנן, בשביל זה אני צריכה להפסיק להתעטש ולהחזיר קצת צבע לפנים. כתבתי, כמו פעם-פעם, למיטיבות לכת.
סוכות היא אלוהות
כתוב כך: וְאַנְשֵׁ֣י בָבֶ֗ל עָשׂוּ֙ אֶת־סֻכּ֣וֹת בְּנ֔וֹת וְאַנְשֵׁי־כ֔וּת עָשׂ֖וּ אֶת־נֵֽרְגַ֑ל וְאַנְשֵׁ֥י חֲמָ֖ת עָשׂ֥וּ אֶת־אֲשִׁימָֽא׃
או בניסוח קצת אחר: וּנְשָׂאתֶ֗ם אֵ֚ת סִכּ֣וּת מַלְכְּכֶ֔ם וְאֵ֖ת כִּיּ֣וּן צַלְמֵיכֶ֑ם כּוֹכַב֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר עֲשִׂיתֶ֖ם לָכֶֽם׃
מה זה אומר לעשות את סוכות? או לשאת את סוכות? ומה הקטע עם לכוון את הצלמים, כלומר את דמויות האלה העתיקות שהיו נהוגות בתרבות האלילית לעבר כוכב?
אפשר להישאר אפילו עם התמונה והתהייה הזו. סוכות זה שם של אל או אלה בבלי (אני לא הצלחתי למצוא אותו בפתניאון בוויקיפדיה, גם לא תחת השם סוכוד שמופיע בערך בעברית). האם החג הזה – שאנחנו חוגגות ושכבר מופיע בצורה מפורטת ביותר במקרא, עם שלל מצוותיו הציוריות – הוא בהשראת אלה קדמונית?
אפשר להמשיך לחפור עמוק יותר.
סוכות זה גם שם של מקום, של עיר, כנראה ליד שכם.
וַיָּשָׁב בַּיּ֨וֹם הַה֥וּא עֵשָׂ֛ו לְדַרְכּ֖וֹ שֵׂעִֽירָה׃ יַעֲקֹב֙ נָסַ֣ע סֻכֹּ֔תָה. שעיר וסוכות – שני מקומות, אולי שני שמות של ערים, אולי שני שמות של אלוהיות?
בספר יהושע נזכרת העיר סוכות כאחת מערי שבט גד שבבקעת הירדן המזרחית. בסמוך לשכם יש עמק ששמו עמק הַמִּכְמְתָת. בערבית המילה “כ’ימה” (ח’ימה) משמעותה סוכה או אוהל.
האם יתכן שבעמק המכמתת שכנה העיר הקדומה סוכות? שבה עבדו התושבים את האלה סוכות?
קיפצו איתי רגע למילה “כימה”. בעמוס כתוב: עֹשֵׂה כִימָה וּכְסִיל, וְהֹפֵךְ לַבֹּקֶר צַלְמָוֶת, וְיוֹם לַיְלָה הֶחְשִׁיךְ, הַקּוֹרֵא לְמֵי-הַיָּם וַיִּשְׁפְּכֵם עַל-פְּנֵי הָאָרֶץ
בתלמוד הבבלי מסופר שכדי להוריד את המבול על הארץ, נטל הקב”ה שני כוכבים מכימה, צביר כוכבים בשם הזה, ובכך הקטין את ההשפעה שלהם על הארץ וארובות השמיים נפתחו.
כימה היא סוכות בנות, היא הפליאדות, היא שבע האחיות.
שבע נימפות יפות מראה, בנות לווייתה של ארטמיס. אוריון רדף אחריהן וזאוס הפך אותן בתחילה ליונים ולאחר מכן לכוכבים כדי למנוע ממנו להשיגן. אומרים כי קבוצת הכוכבים אוריון, הצייד, עדיין רודפת אחרי הפליאדות בשמיים.
ומתי רואים את צביר הכוכבים הכי טוב? רק בסוכות. צביר הכוכבים עולה מהמזרח בחגי תשרי עם שקיעת החמה ושוקע עם זריחתה.
כלומר, אם את ישנה בסוכה, שבנויה על פי ההלכה כך שניתן יהיה לראות את הכוכבים דרך הסכך, ואם אין עננים בשמים – ככל הנראה את צופה בפליאדות, ומתחברת לאלה קדמונית שיש לה השפעה על הגשם ועל המים. אולי גם ההדגשה על שבעה ימים של החג קשורה לשבע האחיות? כן, לא רק אנחנו היהודים המצאנו את השיבוע (אבל כן את יום השבת! תרמנו את חלקנו בהחלט), הוא טבוע בעולם הטבע ובכוכבים ובנו.
לא, לא המצאתי את זה בעצמי. הלוואי. גם עכשיו, אני קולטת בסיפור הזה חיבורים מעט רופפים. קראתי אותו הן באתרי פרשנות דתיים והן באתרי אסטרונומיה.
מה שחשוב הוא שהצורות משתנות, אנחנו ממשיכות דרך שהלכו בה לפנינו ושקדמונינו וקדמוניותינו כבר סיפרו עליה סיפורים שונים ועשו סוכות בדרכים שונות.
חג שמח!
נועה