את יפעת אלוה מנטל הכרתי לפני שנים רבות, כשהיא גרה במעלה צביה ואני ביובלים. נוצר ביננו קשר פייתי מיידי – קרוב, קליל וזהוב.
בחורף 2014 יפעת קיבלה את האבחנה שיש לה סרטן. זה היה חורף מושלג וקר ופעם או פעמיים בשבוע שקענו לשיחות טלפון ארוכות על הפיות שהיא ראתה וציירה. רשמתי את מה שהיא אמרה ולפעמים הוספתי מה שאני רואה או מבינה.
זו היתה שיחה שכולה הקשבה עמוקה, תמונתית, אינטואיטיבית ומצחיקה.
רוב הפיות צוירו מתוך צילום בטבע ששימש כתשתית למציאה ויצירה של הפיה בעיבוד ממוחשב. חלק אחר צוירו בצבעי מים במחברותיה של יפעת.
הידע העצום של יפעת והחוש שלה לשפת הפיות פתח בפני עולם של קסם. כמוציאה לאור לחצתי להפוך את הידע לספר וקלפים, יפעת היתה במקום אחר ולא בער לה להפיק שום דבר, מלבד את הרגע הנוכחי.
בהלוויה שלה, בספטמבר 2019, הקראתי את 15 העצות מהפיות שיפעת כתבה.
חזרתי הביתה והבנתי שהפיות מחכות שאוציא אותן לאור. עברה עוד שנה עד שהרגשתי מוכנה למשימה.
פתחתי את הקבצים ואת הרשימות והתחלתי לקרוא, לערוך ולהביא סדר. לחלק מהפיות היה שם, תיאור ומסר מובחן, לחלק היה רק אוסף מאפיינים, לחלק רק שם.
ביקשתי את עזרת הפיות ואת עזרתה של יפעת, התחברתי לאופן שבו עבדנו ביחד שהיה קליל, משחקי, יצירתי ומלא הומור. קראתי את מה שיפעת כתבה באופן כללי על הפיות ודליתי משם מידע. לפעמים, נעזרתי בקבוצת חברות להשלמת תיאור או ידע שהיו נדרשים. לפעמים, בעודי בוהה בטבע, הגיעה אלי מחשבה צבעונית שמקומה היה עם הפיות.
וכך, נוצרו וקיבלו את צורתם, קלפי הפיות של יפעת.
החלק הראשון של החוברת שלפניכן מכיל קטעים שכתבה יפעת על הפיות. יש בהם ידע מצד אחד, וגם סיפורים אישיים והתלבטויות.
בחלק השני מתוארות הפיות והמסרים שלהן.
אני מקווה שהקריאה והעבודה עם הקלפים יפתחו בפניך את עולם הקסם, שהוא המציאות האוהבת של קיומנו.