מזה זמן רב שאני חסרת שקט ומנוחה בכל הנוגע לקבלת תשלום עבור הידע שאני חולקת. פירות החיים שאני מצמיחה, ומבשילים בתוכי מבקשים להינתן לעולם ללא קשר לתגמול הישיר עבורם.
אשתף לרגע בציטטה מתוך ספרה המכונן של אראלה שדמי, בפרק המנסה לתאר מהי כלכלת שפע:
“יש דבר אחד שבו יש לנו שפע בלתי מוגבל, כי עבור כמעט לכולנו יש את ״אמצעי הייצור״. המשאב הבלתי מוגבל הזה הוא שפה, שבה אנו מסוגלים לייצר משפטים חדשים תמיד. מספר המילים שלנו עשוי להיות סופי, אבל השילובים שלהם הם אינסופיים. אנחנו מקבלות מילים ומשפטים בחופשיות מנשים אחרות ונותנות אותם לאחרות ללא תשלום. השפה מתפקדת כסוג של כלכלת מתנות בחינם. אנחנו לא מכירות בזה ככזה כי אנחנו לא מעריכות נתינת מתנה בחיינו הכלכליים, ולמעשה, אנחנו בדרך כלל מכירות בקיומו של טיפוח במיוחד רק ביחסי אם וילד. לכן, לא יעלה על הדעת שנשתמש בנתינת מתנות כמונח ביחס לשפה. עם השפה, אנו יוצרות את הקשרים האנושיים שהפסקנו ליצור באמצעות שיתוף פעולה חומרי. השפה מעניקה לנו חוויה של טיפוח זה בזה בשפע, שכבר אין.”
מורשת האימהות מאת אראלה שדמי
שדמי ממשיכה לתאר את קווי המתאר של כלכלת שפע המבוססת על מתנות ולא על חילופין. אני מהנהנת. מסכימה. ומיד תוהה אם אין לי אמונות מגבילות לגבי כסף, כמו שיטענו מיטב המנטוריות הכלכליות שפגשתי בחיי.
ובכן, אולי. בכל זאת גדלתי בקיבוץ ולא ידעתי שיש דבר כזה כסף עד גיל מאוחר. כך שהוא לא הוטמע בתוך תאי לעומק. אני מאמינה שגם בגלגולים קודמים לא התעסקתי הרבה עם כסף.
במהלך השנים, הפסקתי גם לנסות ולשנות את מה-שלא-יהיו- האמונות-המגבילות-האלו ולמדתי לראות בהן לא משהו מעבר שצריך לשנות אלא משהו מן העתיד: חזון אחרית הימים.
“מים, אוויר, יערות, נהרות, חופים, צמחים, שמש, אור, משאבים — כולם מתנות חינם שניתנו על ידי אמא טבע ואין להחרים ולנצל למטרות רווח ועושר אישי על ידי טייקונים ויזמים. מתנות אנושיות של רעיונות, ידע, חברות וטיפול הן דוגמאות אחרות למתנות חינם שהופכות את חיינו לאפשריים ונעימים ויש להעריך אותם מחדש ולהגדירם מחדש” – מורשת האימהות מאת אראלה שדמי
בזמן שנשאר עד אז, עלי להשתמש בכל זאת בכסף ולנהל איתו יחסי ידידות מצד אחד ומצד שני להמציא דרכים חדשות.
אחת הפלטפורמות שהתעניינתי בהן היתה פטריאון – פלטפורמת מימון קהל המאפשרת ליוצרים לקבל מימון ליצירה שלהם. המילהמ גיעה מהמילה פטרון שקרובת משפחה שלה היא המילה פטריארכיה, ובבסיסה המילה אבא. חיפשתי פלטפורמה שיקראו לה מטריאון – ושתהיה בעברית – אבל לא המציאו אותה עוד. יש לי דף בפטריאון, אז אם את מכירה או שמעת על זה, את מוזמנת לבקר בדף שלי ולראות אם את מתחברת לדרך הזו.
למה בכל זאת אני מציעה אפשרות של תשלום?
מכיוון שבאופן ממש ישיר, כל שקל “קונה” לי זמן חופשי מהצורך להתפרנס. זמן שבו אני יכולה ליצור – לקרוא, ללמוד, לחקור, לכתוב, לחבר הרצאות, לשתף בידע.
אז אני ממשיכה לבקש, מציעה מדרגות או שערי כניסה בתשלום, לצד שער חינמי שער מתנה. השערת המחקר שלי היא שאם התוכן שלי ממש מרגש ומעניין אותך, אולי יגיע הרגע שבו יתעורר בך הצורך לתת לי בחזרה.