ענת סוונך היא רק בשנות העשרים שלה וכבר כתבה את סיפור מסע ההתבגרות שלה – בת למשפחה אתיופית שנולדה שם וגדלה כאן. הסיפור נפתח בעזיבתה של האם את הבית ונמשך לאורך שנות ההתבגרות של ענת, האלכוהול, הבלבול, החיפוש והמציאה של מסגרת חדשה שמעניקה לה כיוון. הספר נכתב במסגרת פרוייקט תל”ם.

כך הוא נפתח:

לילה סוער

כבר בשעות המוקדמות של הבוקר אמא התחילה לנקות את הבית, עשתה אבק, שטפה את הרצפה עם סבון חדש, שמה כיסויים חדשים לספה בצבע אדום בולט ומושך יותר מהצבע האפור והדהוי שהיה והניחה עציץ בכל פינה. משהו קרה בבית.

מאוחר יותר, כשסיימה את עבודת הניקוי והסידור, הלכה לעשות קניות. אני ועדי אחותי הגענו הביתה בשעה 14:00 בצהריים, אחרי הלימודים. זהבה והרצל הגיעו יותר מאוחר, אולי חצי שעה אחרינו. הנחנו את התיקים וישר ירדנו למטה לשחק עם חברים. עדי אהבה לשחק עם החברים שלי ולכן היתה איתי. שיחקנו במתנ”ס מאחורי הבית עד שהערב ירד והתחיל להחשיך.