אילנה שמש יילדה את בני השני בביתה לפני 25 שנה. הייתי אישה ואם צעירה, נלהבת מנושא הלידה והשפעותיה על חיינו, והחיבור עם אילנה היה מיידי.

תשע שנים מאוחר יותר הבשיל רעיון כתיבתו של הספר ללדת בבית. אילנה כתבה במהלך השנים סיפורי לידה, צברה ניסיון וביטחון  והשטח היה בשל לשמוע, לי היתה הוצאה לאור ורק טבעי היה שנתחבר והפעם לצורך יילוד ספר.

העבודה ארכה מעל לשנה וחצי. ליווי של הריון ארוך. שוחחנו ארוכות, ואחר כך שכתבתי את השיחות והפכתי אותן לפרקים. חלק תרגמתי מאנגלית, שפת האם של אילנה, וחלק אחר נאסף מילה למילה.  לתוך זה נשזרו תמונות וסיפורים שכתבו נשים שילדו בבית או אצל אילנה בצימר לידה.  זו היתה עבודה מורכבת מאד ומספקת מאד.

הרגשתי זכות גדולה להיות המוציאה לאור של הספר החשוב הזה, הראשון והיחידי שסוקר את סוגיית לידת הבית על כל פניה השונות. בעיקר אני גאה בפרק הארוך שנקרא “ומה אם?” שבו פירטנו את כל מה שעלול להשתבש בלידת בית ואת הדרכים להתמודד עם השיבוש הזה. כאדם חששן מטבעו, היה לי חשוב שהנושא יטופל ברצינות. רגליים על האדמה חשובות לי מאד, כמו גם להמריא לשמיים.

את תמונת השער הנפלאה מאד מצאנו באוסף התצלומים שאילנה שמרה. לשמחתנו הסכימו בני הזוג להיות הפנים של הספר. לצורך הדגמת תרגילים צלמנו במיוחד סדרת תמונות. כן, זו היתה עבודה מורכבת מאד ומספקת מאד (שוב) זו היתה ועודנה זכות גדולה להיות שותפה פעילה בהעלאת המודעות בארץ לאפשרות הלידה בבית.

הספר יצא במהדורה מעודכנת לפני מספר שנים. עד כמה שידוע לי הוא עדיין נמכר דרך אילנה שאמנם יצאה לגמלאות אבל עדיין חיה ונושמת את הנושא..