“אבל אמא, גם את עושה את אותו הדבר בדיוק,” אמר לי בני כשהערתי לו יום אחד על דבר מה.
“אני מבוגרת ולי מותר, “אמרתי לו בזעף, “אתה ילד שלי ואני צריכה לחנך אותך. ילדים לא מחנכים מבוגרים,” אמרתי לו שוב בכעס אחרי שהוא אמר שזה לא פייר, ושזה שאני יותר גדולה ממנו לא אומר שאני יודעת יותר טוב.
אחר כך חשבתי: למה לא יכולתי פשוט להגיד לו שאני באמת טועה לפעמים במעשים שהיה עדיף לא לעשותם (דוגמאות: יתר מידי טלוויזיה, משחקי מחשב, חוסר סדר, קריאה בזמן האכילה ועוד ועוד) וכשהוא רואה שאני עושה אותם שיעיר לי גם הוא, ואני אודה לו על כך.
ועונשים – בפעם הראשונה שהמילה הזו נפלטה לי מהפה (אם לא תעשה את זה מיד, תקבל עונש, או – אם לא תפסיק לעשות את זה מיד, אני אתן לך עונש. מכירים?) הוא אמר לי: “שתדעי לך שעונשים לא עובדים עלי, אני רק יותר כועס מזה ואני אמשיך לעשות בדיוק את אותו הדבר.”
“אבל איך תלמד אם לא אעניש אותך?” שאלתי, “יש דברים שאתה חייב ללמוד לא לעשות.”
“אז תסבירי לי,” אמר לי המורה הקטן שלי.
“אבל הרבה פעמים אני מסבירה לך ואתה בכל זאת ממשיך..”. התעקשתי.
“אז תלמדי אותי.” הוא אמר, “אבל אל תענישי אותי, את לא יודעת כמה זה מעצבן.”
החינוך, כמו שלמדתי מבני, הוא קודם כל דוגמא אישית, ומתוך כך הוא מתחיל. כמו הרבה דברים אחרים אצלי, אם יש משהו שאני רוצה שייעשה אחרת, קודם כל אני צריכה לעשות אותו אחרת.
איך אני יכולה לצפות ממנו לסדר, אם אני לא מסדרת? איך אני יכולה ללמד אותו להקשיב, אם אני לא מקשיבה? איך אני יכולה לחנך אותו להיות טוב, אם אני מדברת רעות על אנשים אחרים?
איך אני יכולה ללמד אותו להתמודד עם קשיים, לעבור רגעים קשים, להיות מסוגל – אם צריך – לסבול, לכאוב, להתאמץ, אם כל מה שמעניין אותי אלו חיים נעימים, נוחים ונטולי סבל?
שאלת החינוך היא מראה שהילדים שלנו מציבים מול פנינו, כל אחד בתורו, בנקודות החולשה והחוזק שלו, והם מבקשים קודם כל שנחנך את עצמנו לעזור להם.
מהר מאד נגלה שהם מביאים איתם את הדברים שהכי הכי קשים לנו. אם אוהבי שיגרה אנחנו יביא הילד לחיינו דרמות והרפתקאות אינספור, אם אנשים מקבלי סמכות אנו, ילדנו יביא לחיינו את שאלת המרד והעצמאות, אם אוהבי חיים זורמים, נטולי גבולות וחסרי שעון אנחנו, ידרוש הילד שנציב לו גבולות ונבנה לו ריתמוס בטוח.
כמה קל למסור את עבודת החינוך לאדם זר. כמה קל להרחיק את המראה מפנינו. למנות לכל קושי שהילד חווה – מומחה מיוחד שיפתור את הבעיה.
כדי שלא נאלץ להשתנות, כדי שלא נאלץ בעצמנו לגדול, להתפתח.
כדי שלא נצטרך להתחנך.
132 יוני 2000
אהבתי מאוד, תודה על התזכורת…..