אני כמעט בת 52 ואני רוצה לדבר על הרגע הזה של חורבן הבית.

זה רגע אישי מאד, הרבה מאיתנו חווים בימים האלו חורבן של החיים כפי שהכרנו אותם. זה גם רגע לאומי ותרבותי. השנה הרגעים האלו נושקים זה לזה. אין לי כוח וידיעה איך לקום מהחורבן שכל כך הרבה אנשים עוברים עכשיו – אובדן חיים, פציעה, כאב, הרס פיזי של בתים, גלות מהבית בגלל הסכנה – אבל יש לי מושג איך מרגישים כשמה שהיה נראה יציב ובטוח קורס כמו אחרי הפצצת טילים.

אני יודעת. כשהחורבן מגיע הוא מגיע בהפתעה. מיד יודעים שאחריו שום דבר לא יהיה כשהיה. הוא גורר בעקבותיו שוב שלם של כוחות אופל – יאוש, נקמה, פגיעה, כעס, עלבון, זעם. דודות לבושות כהים שמקוננות בסלון וקוראות נקם.  ויחד איתם מגיעים בעוצמה לא פחותה, אם כי אחרת באופייה – כוחות האור – יד מושטת לעזרה, לב נפתח, תקווה מתעוררת, משמעות מתגלה, אמונה עומדת במבחן. העתיד הצפוי נחרב, אבל עתיד אחר מתגלה ואפשרויות חדשות מבקשות להכנס לחיים.

למי יינתן הכוח? לכוחות הקנאים שעטים על הדם, או לכוחות האור שמבקשים שינוי והתקדמות?

פעמיים נחרב בית המקדש שלנו, ופעמיים גלינו מהבית. פעמיים התבקשנו להשתנות, לא הצלחנו בכך והיה עלינו להתחיל מחדש במקום אחר.

בפעם השלישית הוקמה המדינה הזו ובית המקדש שלנו לא הוקם. ומהו הבית החדש הזה? בעיני בית המקדש החדש נמצא בלב האנושי. אם אנחנו עושים מקום לאנושי לכל אדם ולמסע החיים הייחודי שלו, אנחנו ממשיכים לקיים את הפולחן העתיק של עלייה לרגל. איננו עולים לבית מקדש פיזי, אלא לבית המקדש של המפגש האנושי.

לקיים את המפגש האנושי קשה היום כמעט כמו העלייה העתיקה לרגל. אנחנו צריכים לצאת מתוך הבית, מתוך הכאילו תקשורת שנדמה לנו שיש לנו עם אחרים, להיפגש פנים אל פנים, ואחר כך לצאת מתוך דעתנו – אפילו הביטוי מרמז על דעתנו על יציאה מן הדעת – כדי לפגוש את דעתו של האחר ואת סיפורו.

כשאנחנו עושים זאת מתגלה לנו אמת רוחנית – אנחנו, בני האדם קשורים זה לזה בעבותות גורל וכולנו יחד במסע התפתחות. ואנחנו יכולים לבחור איך נעשה זאת – נפנה איש נגד רעהו או נישא ונסייע אחד לשני בדרך.

אומרים שהבית נחרב בגלל שנאת חינם ושהתשובה לכך היא להרבות באהבת חינם. כי השנאה מחסירה מהעולם ומרבה את כוחות האופל ואילו האהבה, זו שעומדת בפני עצמה, אינה תלויה בדבר וניתנת חינם – מרבה את האור.

כשהחורבן מגיע – הוא מגיע בהפתעה. הוא אורח לא קרוא ולא מוזמן. הוא מביא כאב והרס, הלב נשבר, סדקים נפערים היכן שעמדו קירות יציבים. וגם – במקום בו נפערים סדקים זורח האור, במקום בו הלב נשבר הוא גם יכול להפתח ובית מקדש חדש יכול להיוולד.

ערב תשעה באב 2014