נועה ברקת
  • עמוד הבית
  • עורכת ספרים
    • ספרי זיכרון
    • ספרי חיים
    • אנתרופוסופיים
    • ספרי-אומן
    • הריון ולידה
    • יועצת ביוגרפית
      • שאלות חיים
      • שער היעוץ הביוגרפי
      • ביוגרפיה
  • ספרים שערכתי
  • מי אני?
  • מה שאני כותבת
    • שומרת לילה
    • מחשבות על החיים
    • סיפורה
  • צרו קשר
  • 0 פריטים0₪
  • עמוד הבית
  • עורכת ספרים
    • ספרי זיכרון
    • ספרי חיים
    • אנתרופוסופיים
    • ספרי-אומן
    • הריון ולידה
    • יועצת ביוגרפית
      • שאלות חיים
      • שער היעוץ הביוגרפי
      • ביוגרפיה
  • ספרים שערכתי
  • מי אני?
  • מה שאני כותבת
    • שומרת לילה
    • מחשבות על החיים
    • סיפורה
  • צרו קשר
זרעים של חלומות
ראשי מחשבות על החיים פתח-דבר זרעים של חלומות

זרעים של חלומות

13 בינואר 2013 16:01 אין תגובות נועה ברקת

הסתיו ואיתו ראש השנה, הם סיום מעגל. מעגל ענק של זריעה, גידול, צמיחה וקציר, הן בטבע והן בכל תחומי החיים האחרים. כשאנחנו מסתכלים על מה שקצרנו, הרי שבקצה המעגל נוכל לאתר בקלות רבה את הזרעים שידינו האישית או הכללית זרעה.

המעגל נמשך, הוא אינסופי, אבל עכשיו מתחילה עונת זריעה חדשה.

האם השדה שלנו מוכן? האם הוא נקי? חרוש? מזובל? בדיוק כמו שמכינים שדה אמיתי, כך גם את שדות הפעולה והנפש שלנו יש להכין, במיוחד אם בכוונתנו לגדל גידולים מיוחדים וטובים, שהרי גידולי בר ועשבים שוטים אינם זקוקים לפינוקים מיוחדים, לתשומת לב יתרה או לטיפוח. את רגשות הפחד, קנאה, הזעם, השנאה והאלימות הנובעת מהם אין צורך לטפח במיוחד. אלו הם רגשות אינסטנקטיביים, רגשות בר, שמתעוררים בכל פעם שאנו חשים את עצמנו מאוימים או לחוצים לפינה. את הרגשות המעודנים יותר, של אהבה, מחילה, הבנה ופיוס, יש לטפח תמיד, הם רגישים וחלשים יותר.

ומה יהיו הזרעים אותם נזרע השנה? מה אנו רוצים שיקרה, במישור המשפחתי, האישי והלאומי? מה אנו רוצים להגשים השנה, לקצור ולקטוף?

ראש השנה יכול להיות קצת יותר מארוחת חג ומתנות, הוא יכול להיות עת זריעה, עת חלומות שבה נאמר לעצמנו בגלוי מה אנחנו רוצים, על מה אנחנו חולמים?

זה אולי נראה פשוט ברגע הראשון, אבל מיד לאחריו אנו עלולים לגלות ששכחנו את החלומות שלנו ושאין לנו מושג אמיתי מה אנחנו באמת רוצים. אנחנו אומרים כלאחר יד: שלום, בריאות, פרנסה, אהבה, אבל כשאנחנו מתבקשים להגדיר, להפוך את הסיסמאות לזרעים אישיים שלנו, אנחנו פשוט לא יודעים.

וכשאנחנו לא יודעים, השדה שלנו נשאר ריק, וזרעים אחרים, שאין להם דורש יצמחו בו.

לפעמים אנו פוחדים, אולי בגלל האימרה שהזורעים בדמעה ברינה יקצורו. אולי אנו פוחדים מהדמעות האלו שהן נחלת הזורעים. אבל זה לא תמיד הכרחי והרבה דברים טובים צומחים ועולים דווקא מזריעה שמחה, שיש בה הרבה צחוק והנאה. ובהחלט אנו יכולים לזרוע ולקצור ברינה.

אז בואו נדע. בואו נעז לדעת מה אנו רוצים ובערב ראש השנה, בזמן שכוחות הטבע מפנים את השטח להתחלות חדשות, נשים בשדות חיינו את זרעי חלומותינו.

ספטמבר 2001

שיתוף
  • Facebook
מחשבות על החיים
« הקודם
הבא »
השארת תגובה

ביטול

הרשמה לבלוג נוע תנוע

אישור ההרשמה בדרך, אולי הגיע לספאם, אז חפשי אותי גם שם

יורדת מהעננים
אדמה בית הוצאה לאור לחוכמה נשית מתחדשת אמטיפוס ביוגרפיה ביוגרפיות מוארות גבריות גילאי מפתח הורות הריון ולידה התפתחות אישית זוגיות חגים ומועדים חינוך חיפוש רוחני יהדות יעוץ ביוגרפי כישוף מוות ומיתה מחשבות על החיים מיומנה של העורכת מיניות מפת חיים נוע תנוע נשיות סיפורה ספרי אומן ספרי הריון ולידה ספרי זיכרון ספרי חיים ספרי ילדים ספרים ספרים אנתרופוסופיים ספרים על הריון ולידה ספרים שערכתי ספרי פרוזה סרטן פותחת ספרים פרוזה שירה
יוצא מהמגירה
  • ואם זה היה כמו שזה יכול להיות/לילך בנימיני קורש
  • פוסט-קורונה/גילה רונאל
  • לחישות הסבתא/מיקי כהן
הרשמה לבלוג נוע תנוע

בניית אתרים - WordPress
Design by Elementor
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס