נועה ברקת
  • עמוד הבית
  • עורכת ספרים
    • ספרי זיכרון
    • ספרי חיים
    • אנתרופוסופיים
    • ספרי-אומן
    • הריון ולידה
    • יועצת ביוגרפית
      • שאלות חיים
      • שער היעוץ הביוגרפי
      • ביוגרפיה
  • ספרים שערכתי
  • מי אני?
  • מה שאני כותבת
    • שומרת לילה
    • מחשבות על החיים
    • סיפורה
  • צרו קשר
  • 0 פריטים0₪
  • עמוד הבית
  • עורכת ספרים
    • ספרי זיכרון
    • ספרי חיים
    • אנתרופוסופיים
    • ספרי-אומן
    • הריון ולידה
    • יועצת ביוגרפית
      • שאלות חיים
      • שער היעוץ הביוגרפי
      • ביוגרפיה
  • ספרים שערכתי
  • מי אני?
  • מה שאני כותבת
    • שומרת לילה
    • מחשבות על החיים
    • סיפורה
  • צרו קשר
היי ברוכה
ראשי מחשבות על החיים היי ברוכה

היי ברוכה

21 בספטמבר 2013 13:00 אין תגובות נועה ברקת

Image_051כל שנה הסתיו מפתיע ומרגש אותי. העננים שמתקבצים להם בשמיים, חלקם כבר נושאים איתם טיפות מים שצלליתם צובעת בשחור את בטניהם. הם הופכים את השמים לעמוקים, לקרובים ופתוחים יותר, כאילו הם נרכנים אלינו, בני האדם, בני האדמה, לשמוע את קולנו.

כל שנה מפתיעים אותי מחדש כוחות הסתיו – שגורמים לי ולכל הדברים להאסף פנימה.

כל כך נכון, כל כך מדוייק שזה הזמן שבו מתחילה שנה חדשה. נדמה שכולם יודעים את זה. נדמה שכולם ממתינים, אפילו העצים נראים כאילו הם כבר מריחים את הגשם, את הקור וגם הם מתכנסים פנימה, חוזרים אל עצמם.

בזמן הזה, שרחם הזמן הדייקנית הרה ללדת את השנה החדשה, עושה השנה שעברה את ההכנות לחזור אל חיק הזמן. ימיה בלו ועברו, כל מה שהיה כמוס בתוכה יצא אל הפועל, גם אם היא היתה שונה מאד עבור כל אדם לאדם, הרי שהיה לה גם גורל משלה.

בזמן הזה שהשנה שעברה מקפלת את צעיף הימים שאותו פרשה והעמידה לרשותנו, גם אנחנו אוספים, מגלגלים פנימה את חיינו בשנה הזו. מתקפלים וחוזרים אלינו המעשים שעשינו, חוזרות המחשבות שאותן הגינו, הרעיונות שנצנצו בראשנו, חוזרות המילים שאמרנו לאנשים מסביבנו, חוזרים המאורעות שקרו לנו או לזולתנו. כל מה שקרה מבפנים או מבחוץ נאסף, נארז וחוזר אלינו. גם אנחנו נתנו את עצמנו לשנה שהיתה, גם לנו היה גורל משלנו. ועכשיו כל אחד מאיתנו עושה את ההכנות האחרונות לפרידה.

וישנה שנה חדשה – ישות דמיונית לכאורה, שברגעים אלו ממש נולדת מתוך רחם הזמן. ברגעים אלו ממש עושה את דרכה אל העולם המחכה בתקווה, באימה, בשמחה, באדישות.

וכמו כל תינוקת גם גורלה כתוב בדיו סתרים על מצחה. היא נושאת איתה את העתיד לבוא – את ההצלחות, הכישלונות, היגונות והשמחות. כמו תינוק גם היא בעלת אופי וצבע שילך ויתגלה, ייפרש לאורך הימים והלילות.

 כיצד נפגוש בה? האם ניתן לפרידה ממה שהיה להאפיל, לצבוע בצבע זה או אחר את שעת המפגש? האם נוכל באמת ובתמים לפגוש במה שעומד לבוא? חפים מתביעות, מדרישות, מהתניות?

עוד יהיה זמן לכל אלו. עוד יהיה זמן למה שאנחנו רוצים, דורשים, מקווים, מייחלים, חולמים ומתכוונים. אבל בין שאיפת השנה שעברה לבין נשיפת השנה החדשה, יש רגע אחד של שקט שבליבו שבו יש לקבל אותה, את פקעת הזמן הסגורה עדיין בתוך עצמה, עלינו ולתוכנו. ולברך אותה, בלי פחד, בלי היסוס, מתוך ענווה וקבלה – היי אשר תהיי והיי ברוכה באשר תהיי.

שיתוף
  • Facebook
חגים ומועדים מחשבות על החיים
« הקודם
הבא »
השארת תגובה

ביטול

הרשמה לבלוג נוע תנוע

אישור ההרשמה בדרך, אולי הגיע לספאם, אז חפשי אותי גם שם

יורדת מהעננים
אדמה בית הוצאה לאור לחוכמה נשית מתחדשת אמטיפוס ביוגרפיה ביוגרפיות מוארות גבריות גילאי מפתח הורות הריון ולידה התפתחות אישית זוגיות חגים ומועדים חינוך חיפוש רוחני יהדות יעוץ ביוגרפי כישוף מוות ומיתה מחשבות על החיים מיומנה של העורכת מיניות מפת חיים נוע תנוע נשיות סיפורה ספרי אומן ספרי הריון ולידה ספרי זיכרון ספרי חיים ספרי ילדים ספרים ספרים אנתרופוסופיים ספרים על הריון ולידה ספרים שערכתי ספרי פרוזה סרטן פותחת ספרים פרוזה שירה
יוצא מהמגירה
  • ואם זה היה כמו שזה יכול להיות/לילך בנימיני קורש
  • פוסט-קורונה/גילה רונאל
  • לחישות הסבתא/מיקי כהן
הרשמה לבלוג נוע תנוע

בניית אתרים - WordPress
Design by Elementor
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס