ביום שישי האחרון, לכבוד יום האישה הבינלאומי ולכבוד יום הולדת 50 של אחת מהחבורה, יצאנו לטיול נשים בראש פינה. לקראת הטיול התבקשתי לספר ביוגרפיה או שתיים של נשים מהאזור. אה, זה קל חשבתי לעצמי, ראש פינה זה מקום מתועד, יש סיפורים, אפילו כתבו עליו ספר (גי אוני), קצת וויקיפדיה, קצת ספריה והבעיה תהיה לבחור.
כדי לקצר את הסאגה אומר מיד שלא מצאתי ולו ביוגרפיה אחת לרפואה. וזה לא שלא היו נשים שוות בכפר.
לדוגמא, ד”ר רחל וויץ שהיתה רופאת נשים מהראשונות בארץ ופתחה קליניקה במושבה זוכה לשורה אחת (שמכילה את מה שאמרתי עד כה) ולעומתה בעלה נפתלי זוכה לערך משלו בויקפדיה ובכלל. לא התעצלתי והלכתי לאנצקלופדיה של בוני הישוב, מפעל מדהים של תיעוד, אבל גם שם חנה לא זוכה להתייחסות.
טוב, הלאה, מה עם אשתו של ד”ר מר? על הפרופסור המפורסם שנדד בעולם וגילה תרופה לקדחת כתוב בכל מקום, אבל על אשתו זינה? אף מילה. לא תאריך לידה, לא משהו על אופייה, על האופן שבו התמודדה עם העיסוק האינטנסיבי של בעלה. כן מוזכרים הילדים, בעיקר אלו המפורסמים, אבל הי – אני בטוחה שלזינה היה סיפור לספר מעבר לאשתו של ואמא של.
ומה עם פרידה רוקח? אשתו של אליעזר רוקח שהקים את ראש פינה? כל מה שאנו יודעים עליה היה שהשיאו אותה בגיל 12 לאליעזר בן ה-13 באתר המקסים של איתי בכור הוא כותב עליה כמה מלים ומתאר את השכלתה ואת החוש העיסקי שלה. אבל בזה נגמר התיאור. כל שאר הסיפור הוא הסיפור שלו,
לא שלה.
הייתי יכולה להמשיך עוד ועוד, אבל אסיים בליבה וילקומיץ-סגל, אשתו של שמחה מורה המושבה שלימד עברית בעברית. גם ליבה היתה מורה, אבל מי זוכר? כאן בהספד הקצר עליה אפשר ללמוד מעט על פועלה של אשה זו.
אני מניחה שאם הייתי מחפשת בארכיוני ראש פינה הייתי מוצאת מילה או שתיים אפילו יותר. אבל נראה לי שמגיע להן יותר, הרבה יותר מזה.
ההערה ביוגרפית:
ישנם סיפורים שאנו לא חושבים אותם ראויים לסיפור. רגעים, מעשים, מחשבות, תחושות, התלבטויות שנראות לנו לא משמעותיות. אנו חיים בתרבות שמייחסת חשיבות רבה למעשים ורצוי מעשים בעולם החיצוני – גילוי מדעי, המצאת תרופה, יוזמה והחלטה חשובה, פריצת דרך או עשיית הון. תרבות של סטרט-אפ. התחלה למעלה. אבל בחיים האישיים שלנו, וגם בחיים החברתיים-תרבותיים ישנם הרבה מאד רגעים של אנד-דאון – של תהליכים ארוכים, חוזרים על עצמם, שגרתיים ותחזוקתיים שיש להם חשיבות עצומה. ללא היכולת לעבוד יום יום, בריתמוס קבוע על משהו שום דבר לא יכול להיוולד. רק כשנתחיל לייחס לסיפורים האלו חשיבות דומה נתקרב להבנה מעשית של החיים.