שלוש אלמנות ניצבות על פרשת דרכים. אחת פונה עורף ושבה לבית אמה , השנייה בוחרת לדבוק בדרך חדשה. בינהן ניצבת – האם. זוהי פרשת דרכים לא רק לאומית, היסטורית, אלא גם תרבותית.
רות תהיה סבתו של מלך חדש בישראל. על ערפה לא נשמע יותר. דת האלה תישכח, דתו של האל הזכר תיזכר. מגילת רות תיקרא רק על שמה של אישה אחת. הדרך תתפצל אבל לא תעלם.
נעמי מייצגת את המרכז, את הלבנה המלאה, ערפה מפנה עורף ומסמלת את הלבנה הגורעת. רות מסמלת את הלבנה הזורחת. והן גם מסמלות את שלושת פניה של האלה הגדולה
נעמי היא האישה הבוגרת והבשלה – האם, המטריאכלית שמקבלת החלטות.
רות היא הנערה הפורחת, הבתולית והפורייה שמבשילה לנישואין
ערפה – היא האישה הזקנה, שפונה עורף לחיים ומתיידדת עם המוות.